רשימות מהמחתרת

למצוץ ללו ריד את הזין

Lou-Reed-with-his-dachshund

באביב שעבר יצאתי עם נערה שהיתה מנהלת ההופעות של להקת רוק. כשסיפרה להם שהיא מתראה איתי הם אמרו לה, "אה, כל מה שהוא רוצה לעשות, זה למצוץ ללו ריד את הזין."
אני אמצוץ ללו ריד את הזין, בגלל שאני גם אנשק, את כפות רגליהם של מנסחי המגנה- כארטה.
אני משאיר לך לשפוט את ההצהרה הזאת כרצונך.  משום שזה לא ללו ריד אלא למי שקורא את המילים האלו, אני מכניע את עצמי. לא אכפת לי מכלום כמעט, אבל אני יודע שאני תמיד נמצא בידיים טובות איתך.
אני אדם ריאלי. לכן אני מאזין ללו ריד. וזו הסיבה שבגללה אני מאליל אותו. בגלל שהדברים שהוא כתב ושר וניגן ב"מחתרת הקטיפה" היוו עבורי חלק מתחילתה של מהפיכה אמיתית בתוכנית השלמה שבין אישה לגבר, גבר לגבר, אישה לאישה, בן אנוש לבן אנוש. ואני לא מתכוון לשיבוטים. אני מתכוון לרבגוניות שנמתחת עד הכוכבים.
כולם מניחים שהמוח והגוף מנוגדים אחד לשני. למה בעצם ? ( אם נתעלם לרגע מששת אלפים שנים של היסטוריה ) הקוף כנגד המחשבה . כמה משעמם. אבל עדיין אנו קונים את זה, כולנו.

"מחתרת הקטיפה" היתה הלהקה הכי גדולה שאי פעם התקיימה בגלל שהם התחילו להציע שהדברים אינם כך, בעצם עובדת המעשה שהכרה בניגודיות זו היא טראגית ברמה הבסיסית ביותר של הזויות המוקצנות.
הזויות ? הא!!
מהו ההבדל בין עיקול החזה של אלילת מין,  לבין עצמות הירך של סוס הרבעה, והסנפירים שעל שברולט מודל 57 ? הצגתה של השברולט לתוך ההשוואה היא רעיון אמריקאי שאנדי וורהול הביא לכלל שלמות, ולכן הוא נביא החורבן שלנו.
לו ריד הבין כבר בשלב מוקדם שכל מה שנחוץ הוא לגעת בלחי של האחר, לתת להם מעט הכרה, להניח להם להיות,אולי להקליט את זה וכך להצדיק את הטרגדיה דרך האומנות .

וכל אמנות הינה מעשה אהבה למין האנושי בכללותו.
אה לו, זו המוזיקה הטובה ביותר שנעשתה אי פעם.
הפתיחה של "כל מסיבות המחר" היא כמו לצפות בשחר מבקיע מעל גדות של בנינים, דרך החלונות של אותם כלובים אלגנטיים והרמטיים, שמרגישים כאילו היו כתובים טוב מדי, ואני חושד שהם הסכין הנוספת שחותכת דרך הקרביים שלך, היבשות שמפרידות בין ספרות ומוזיקה מבלי שיהיה אכפת להן אחת מרעותה .
לפני שני לילות אחד מחברי הטובים והיה כאן ודברנו על אירן ועתידה של השגרירות שבה אנו חיים.
בסופו של דבר הסכמנו שאנו גולים בארצנו, אז איפה זה משאיר אותנו ?
גלות ברחוב הראשי .
שזה בדיוק המקום שבו אתה תמיד היית, לו, שהוא לא כזה מקום גרוע להיות בו, אבל אם אתה מרגיש שם בבית, אתה כנראה פסיכופאט, אבל אתה ידעת את זה כל כך מזמן.
אנחנו נגמור שם בצורה זו או אחרת, בטח נחלוק בירות בבר כשהורינו לצידנו, והם ידעו את מה שאסור שאף אחד אחר ידע , החטא שעליו אין מדברים, האהבה שאין מעזים לומר את שמה, המכור הגיע סוף סוף הביתה.

לסטר באנגס
1980

8 comments on “למצוץ ללו ריד את הזין

  1. עפרה

    . מתמכרים לדויד
    אהבתי את הכותרת. אני באה מבבא מציעא אז מה יש לך להציע? לו רק יכולתי למצוץ ,סליחה,
    למצוא משהו מעניין ..
    רציתי לשאול וסליחה על הבורות- לא הביישן למד: מי זה לאסטר באנגס? הוא כתב את זה או דוד?
    יפה יפה יפה יפה. לחיי היופי.

  2. דע לך, שלפרסם שוב מאמר רק כדי שיעלה שוב לרשימת הפרסומים האחרונים נחשב למעשה מכועק מאוד מאוד ברשימות. לתשומת לבך.

  3. ברגע הזה אני מוחה.
    יש מספר מסויים של אנשים ברשימות שמקבלים מזה חלסטרה. לא כולם. אין דבר כזה "רשימות", זו יישות אמורפית שחבריה הווירטואליים לא יכולים להסכים ביניהם (בינינו) אפילו על צבע נייר הטואלט שיהיה בשירותים בזמן שניפגש, מה שלא יקרה כי כרמל תרצה קריוקי וברדע ירצה מקום מכובד ויגאל חמיש יעשה כנס במלון וגדי שמשון לא יתעורר.
    בקיצור, האתר פרטי ועל כן זכות הכותב לעשות בו כרצונו ואין ציבור להתחשב בו.

  4. דויד פרץ

    לא היה לי שום רעיון לפרסם אותו שוב בכדי לזכות לרייטינג או משהו בסגנון למעשה עד שהתעוררתי הבוקר לא ידעתי שהמאמר פורסם שוב. פשוט הסרתי אותו מהאתר לצורך עניין עריכה מסוים, ואז החזרתי אותו. אחרי יום לא ידעתי שזה מחזיר אותו לרשימת המאמרים. משונה עד עכשיו זה לא עשה את זה.
    סורי אם אני הורס לך את תיאורית הקונספירציה הגדולה שבנית, אבל לפעמים מטרייה היא רק מטרייה.

    ולעפרה – לסטר באנגס שאותו תרגמתי כאן. הוא מבקר מוזיקת רוק אמריקאי שכתב הרבה על מוזיקה בשנות השבעים. הוא היה איש מבריק או כפי שהגדיר אותו חברו דייב מארש "הסופר הכי טוב באמריקה, שבמקרה כתב על מוזיקה" הנה אתר שמספר עליו קצת:

    http://www.furious.com/perfect/lesterbangstribute.html

    • אורן פרי-הר

      וגם אם שלפת את הקטע הזה רק מפני שהוא רלוונטי היום, נשמע לי לגיטימי. דויד, דויד, מאז ומתמיד רדפת אחרי רייטינג. סוף כל סוף מישהו תפס אותך. 🙂

      • אורן, שים לב ממתי התאריך של התגובה שלי… מרדף אחרי רייטינג… יה רייט, זה אני

  5. עפרה

    תודה.
    הנה אני למשל הרווחתי מזה שזה פורסם שוב כי אני תיירת חדשה פה. (וקצת נבהלתי מעצמי עכשיו כשראיתי מה כתבתי- רק דיבורים מצוצים מהאצבע בשביל זה המקלדת כל כך טובה

    וגם הכתבות שבורות הלב ועל
    יפות מאדspain
    במקרה נזכרתי בשיר נשכח ויפהפה של ניל יאנג . לא מזמן והוא התנגן לי כל הזמן ואז קראתי כאן-
    מהדיסק sleeps with angels "my heart"
    מאיפה הנפיל הזה מוציא את הקול הדבשי הזה ? תענוג

  6. לדויד פרץ,
    מה פתאום חייבים להתנצל ולהסביר, לנמק ולתרץ העלאת פוסט או רשימה בדפרטי לחלוטין?
    לאן הגענו?
    כל הטהרנים והצדקנים, שילכו קיביני-מאט, או כלשון המאמר 'שימצצו'…

    קראתי היום תגובות למותו של לו ריד, ולאחת מהן הגבתי כך (אלפי סליחות שאני ממחזר פוסט, שמעת, 'א.'? צדקן-תקין-פוליטית-מתרומם' הכותב בעילום שם שכמותך), וכך כתבתי והגבתי למילה 'מתאבלת' שנכתבה באחד הפוסטים המתיפייפים:
    נוי שויין, 'מתאבלת'… אין מילה נכונה יותר? מדובר בחייל בן שבעשרה שכדור קיפח את חייו בטרם החלו? קשה להאמין שבעל טור בעיתון, הנכסף בגעגועיו לסגנון בריטי, יתן לפתע דרור לסגנון 'סינרומן'… הרשה לי להציע משהו נכון יותר? 'למצוץ את הזין ללו ריד'? לדוגמה…

    שאפו, דויד, לא הכרתי את הרשימה ולא את כותבה, האמת שגם לו ריד לא היה בראש הסולם אצלי, אך "המציצה" הקפיצה אותו גבוה.
    אין כעת מישהי מתאימה שתעשה זאת, אז נסתפק בהרמת כוסית לכבודו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: