סרטים ישנים

זאת קומדיה של טעויות הוא אמר, החיים תמיד נגמרים כמו בשוט  ההוא של טרנטינו, אתה שוכב על הרצפה מאמץ את מוחך להבין מאיפה הסצינה הזו מוכרת לך כשבפועל אתה מדמם כמו ממטרה.
למה אני חושב שהמילה אהבה לא תופיע כאן בשום סמיכות?  שאלתי אותו.
"כרגיל, אתה טועה." הוא אמר.  "אבל אם אתה ממש מתעקש – לאהבה אין שום קשר לזה.  תגדיר את זה כבדידות אורבנית, משהו אפור עם בניינים הרוסים מבחוץ, אז  תבין שכל השאר חסר משמעות, העין ממילא מתרכזת בתמונה של הנערים שחופרים את המנהרה בתוך הכיכר. "
אבל היה שם משהו בין שניהם ? לא ?  בכל זאת גיבורה ראשית כזו… והיא אפילו לא ?
"ילד," הוא גיחך לעברי – "אתה לא יודע שבמאים טובים יכולים  להפשיט כל אחת?  זה ממש לא מרגש אותנו. וביננו מה זה כבר יתן לך לראות גוש שומן של שלוש מאות גרם, עם פיטמה בקצה?  תדמיין אתרוג לבן, ברבור שחוט, או כל דבר אחר שאתה לא יכול לגעת בו,  ואתה באמצע הדרך לחוש את זה בעצמך ."
אבל זאת היא! התעקשתי, ואני רציתי ככה לגעת במשהו חם חוץ מפופקורן פעם אחת.
"כן, כן, אני יודע, זה שוב אתה וסרטי ההמשך שלך. אתה לא מבין שאחרי הפעם השלישית כבר אין אף מפיק שיעשה מזה עוד סרט ?"
אבל יש סיבה לעיניים שלה ככה? ניסיתי למחות, חייבת להיות…
"ילד זה אבוד, אפילו הטיטניק טבעה אחרי שלוש שעות מייגעות יותר מכל הפרידות שלכם ביחד…"
אבל אני אוהב אותה, צעקתי, אוהב אותה, אתה מבין?  אפילו בשחור ולבן…..
אתה לא. הוא אמר לי; "סתם מריץ עליה סרטים ישנים."

2 Comments

  • רק בשביל המשפט הגדול "אחרי הפעם השלישית אין אף מפיק שיעשה על זה סרט"

    לא החלטתי אם זה יותר מצחיק או עצוב, אבל נראה לי שלשייח פרטייטו זה לא היה קורה

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.