חיים אחרים סיפורי באר שבע

הפנים הכי חמודות בעולם

רגע לפני שגמרתי נזכרתי במה שסיפרה לי. איך שהגיעה אל ארץ הנופים הלא מוגבלים של ניו זילנד ופגשה שם בחור דני אחד, היו לו את הפנים הכי  חמודות  בעולם, ואיתו היא עשתה טרק אחד ובודד. המתח נמתח בינהם בכל הזמן שטיילו יחד. בעודה מטפסת על ההר הביטה לאחור וצדה את מבטו מתערפל בבכיוון גבול מכנסייה הקצרצרים מכסים בקושי מיובש את המעבר ההדרגתי מחום שוקיה לישבנה שהעפיל מעליו אל קצה הצוק.

לאחר ששחתה באחד מאותם אגמים כחולים כסרט, ברגעים שסחטה משיערה את המים חשה את מבטו משרטט בדיוק אינסופי את מפל הטיפות שנרמזו משיערה זורמות וגולשות במורד הגיא האפל שבין שדיה, מחליקות סביב מעגל טבורה וממשיכות את מסען המפותל מטה.  דמיינתי אותה לצד המדורה הלילית כשעיניה חצי עצומות וראשה נשען על כתפו, ידו המהססת מתפתלת באירופאיות שכזו אל מעמקי חולצתה. אולם ברגע האחרון היתה הורגת אותו ברכות ועוצרת את ידיו באמצע מסלולן המפתה.

"עד סוף המסלול, הוא בטח שנא אותי לחלוטין" היא אמרה, "זה היה כל הזמן באויר, בחור כל כך יפה, ובסוף כלום" חייכה והוסיפה כלאחר יד – "נשים, לך תבין אותן..".

המשיכה לעשן ולבהות בעשן, "נורא רציתי לשכב איתו"  פלטה מהוססת. עשן הסיגרה התערפל ונעלם בין תלתליה. "אבל פשוט לא יכולתי. המחשבה על כל הפרצופים שהוא יעשה כשהוא יגמור, הוציאו אותי מדעתי, היה לי חבל לבזבז פרצוף יפה כל כך, על משהו שיצחיק אותי שנים, רציתי זכרונות טובים ממנו" אמרה והשתרעה לאחור על הספה הכחולה.

אספתי אותה בדרכי חזרה מהזבל לאחר שפיניתי לשם את שלל הגרוטאות שהשותף המוזר הותיר אחריו. כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע שהתמהוני יסיים את לימודיו בעיר ויעזוב את הבית לבדידותי המלאה. היא חלפה  ברחוב תלתלים נעים מטה, שמלת בד קצרצרה, וגרביונים שקופים ם פרחים חומים וצהובים שהתפתלו סביב גופה. בכל צעד הבליטו הפרחים את חיוניותה ביחס לרחוב שמסביבה. באותה ספונטניות שלמדתי לאהוב ולתעב עם השנים, הזמינה את עצמה אלי כדי לעזור לי לסדר את הבלאגן שההשותף המוזר הותיר מאחוריו.

בין פינוי מדף אחד ונקיון מדף אחד מהארון בחדרו, מצאנו את עצמנו מחליפים דיסק בדיסק במערכת ומדברים על החויות שלה מהמזרח.
היא סיפרה על נערה תאילנדית שמתפרנסת מלכתוב את שמותיהם של המבקרים במועדוני המין עם טוש שחור מבריק  שאותו היא מחזיקה בין רגליה הערומות. היא תארה את שערות ראשה השחורות הנפרשות לכל כיוון  בזמן שהיא משרטטת את שם המבקר בדיוק ואגינלי וללא שימוש בידיים.
התקשתי להבין כיצד.. "איך היא בדיוק היא מצליחה לעשות זאת?" תהיתי  פיזית, זה נראה לי בלתי אפשרי.

אך היא במין קול חלוד שכזה אמרה "מה הבעיה?"
חייכה חיוך ענק וכרעה על ברכיה במרכז החדר חושפת רגליים שזופות ומנוקדות, שנגמרו בקעקוע של בת הים הקטנה על הקרסול. בעזרת נענועי ישבנה ימינה ושמאלה שרטטה בעזרת טוש דמיוני את האותיות  – "הנה דלת" אמרה, מפתלת את עצמה בשני חצאי עיגול מתמשכים כלפי מטה. "וו, זה קל", גיחכה כילדה והלכה בכריעה לאחור, את ה-יוד היא יצרה בזריזות בעזרת תנועה קלה של ירכיה קדימה, ואז פתלה את גופה שוב בכדי לחתום בדלת הסופית.
לאחר הצחוק באה השתיקה שבה המשכנו לנקות. ליד ערכות המגן בארון היתה מונחת קופסת מצלמה. זרקתי אותה אל עבר שקית הזבל שעמדה במרכז החדר.

פספסתי היא נחתה ברעש על הרצפה. "יש כאן משהו" קראה ושקשקה את התיבה מחייכת אלי מלמטה. פתחה את הקופסה בעזרת שתי אצבעות ושלפה מתוכה אוסף של תמונות. הביטה בראשונה ופרצה בצחוק "מה? מה, יש שם?" הסתקרנתי ממקומי במעלה הארון "אתה חייב לראות את זה…" היא אמרה בעודה צוחקת את הצחוק המתפתל שלה.
תמונה אחר תמונה נגלו לעינינו תמונות חובבניות של גברים עומדים, שוכבים או כורעים בעירום חלקי או מלא, מלטפים את עצמם, מפשקים רגליהם, משירים מבט, בלורית ואבר אל עבר המצלמה.

באותו רגע הבנתי את שיחות הטלפון המוזרות שהייתי מקבל כששותפי לא היה בבית הרחק במעמקי לילות סופי השבוע.  קולות מהוסים של גברים שמלמלו: "שלום זה בקשר למודעה…".  כשתהיתי מה פתאום אנשים מתקשרים לקנות משהו בשעה שתיים לפנות בוקר של יום שישי או כשניסיתי לברר על איזו מודעה בדיוק הם מדברים? ניתקו הגברים המהוסים את השיחה בפתאומיות מחשידה.  משאירים אותי תהוי ומעוצבן על השיחה המשונה והשינה שנגזלה.
מצאנו את עצמנו מעבירים את התמונות ביננו, משועשעים מאותם גברים עירומים המלטפים את עצמם, בפוזות מוזרות, ומדגמנים למצלמה את מיניותם.
בפתאומיות שבה מוחלפת התמונה ונצרבת במוחך ראיתי אותו. הכרתי אותו מחנות כלי הנגינה בעיר היכרות די שטחית, הוא היה מהאורבים הקבועים שיושבים בחנות ומחכים שיחלפו גיטריסטים צעירים. באותו רגע היה יוצא ממעטה האדישות שהתמחה בו, תופס אחת מהגיטרות של החנות ומתחיל לנגן  מהר כשד מחושמל. עד שהטרף הרים את עיניו הביט מהופנט באצבעות המחוללות פלאים, נלכד ברשת ולקח ממנו מספר טלפון כדי ללמוד כיצד לנגן על הגיטרה באותה מהירות שוברת מפרקים.

לא חיבבתי את הבחור. היה נגן גיטרה לא רע בכלל. אבל השחצנות שלו גרמה לו להחזיק מעצמו כלי רציני, כשכל מה שהיה לו היה טכניקה מרהיבה ותו לא. עכשיו הוא החזיק את הכלי הרציני שלו זקוף מול המצלמה ובפנים מחוטטות חייך אל הצלם האלמוני, שככל הנראה היה לא אחר משותפי הנמוג. הגיטריסט השכוב על המיטה באיזה חדר עלוב שהוא שכר אי שם בשכונה ג', מסתחבק עם הסטודנטים .
ברגישותה הבחינה במבטי המופתע. "אתה מכיר אותו…" ספק שאלה ספק קבעה עובדה.

"כן" פלטתי ולא נידבתי פרטים.

"נו ספר לי קצת עליו" אמרה בקולה המתקצר חסר סבלנות…

"לא, לא עזבי" אמרתי נבוך מהגילוי המשונה הזה. על השותף והגיטריסט. כאחת שרגילה לקבל את מבוקשה החלה להקניט ולהתגרות בי "אתה כנראה  רוצה לשמור אותו לעצמך הא?"  "תשמעי, חייכתי, "אין לי מה לשמור אותו לעצמי" קימטתי את התמונה וזרקתי אל הפח. "באמת שאין לי בעיה עם הומואים אבל אני ממש, ממש לא, הומו…" "תוכיח" אמרה לאיטה..

8 comments on “הפנים הכי חמודות בעולם

  1. לגמרי! 🙂

  2. אמממ…טוויסט נחמד 🙂

    אלא שהפעם שלא כמו בדרך כלל, הדימוי שבחרת לא התחבר לי כל כך, גם לא ב"הפוך על הפוך על הפוך"

  3. אני אוהבת את הכתיבה שלך.

  4. מקווה שהוכחת לה טוב טוב, לטיזרית השרמוטה הקטנה.

    (-:

    כתבת נהדר (כמו תמיד, מה הפלא). ממש אפשר היה להרגיש את הזיעה הקלה שלה ואת הזיקפה שלך מבעד למלים.

    מעולה.

  5. "נורא רציתי לשכב איתו…זה היה כל הזמן באויר, בחור כל כך יפה, ובסוף כלום" היא חייכה והוסיפה כלאחר יד – "נשים, לך תבין אותן.."

    ועל כך אמרה לי השבוע ידידה טובה ופמיניסטית ידועה: "נשים הרבה פעמים עושות ההיפך ממה שהן אומרות ומתנהגות הפוך ממה שהן מרגישות".

    נפלא כתבת, יא דויד.

  6. חי, כנה, לא מתיימר ובעיקר כיף לקרוא.

  7. "המחשבה על כל הפרצופים שהוא יעשה כשהוא יגמור, הוציאו אותי מדעתי"

    אדיר. שבוע מוצלח (:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: