"עכשיו הוא כבר לא…" – הדרך להייקו בלוז # 5

שלום לכם. אם הגעתם לכאן בחיפוש אחר המלצות מוזיקה, סיפורים משעשעים, או כל דבר שאיננו קשור בי כבן אדם ומוזיקאי - דלגו על הרשימה הזאת ותמשיכו הלאה. אני כותב זאת לא מתוך התנצלות, כעס או צער - חלילה. אני כותב זאת מתוך ידיעה שהרשימה שמתמשכת לה במורד העמוד מתחת לשורות אלו, היא בפרוש לא רשומה "מקצועית" כפי שנהגתי לכתוב…

אלבומי האי הבודד שלי

בפורום טמקא אלטרנטיבי היו עסוקים מאז הפסח האחרון בפרוייקט שניקה הגעיל והכשיר את עשרת האלבומים שהיית לוקח איתך לאי בודד. מאחר ןהם אלטרנטיבים או בגלל בגלל אהבת המוזיקה העזה שלהם שלא יודעת גבולות, פרגנו לעצמם עוד שלושה אלבומים אקסטרה וכך נוצר לו פרוייקט- " שלוש עשרה מי יודע" קראתי את הרשימות של החברים והמתדיינים ונזכרתי בפסח אחר לגמרי לפני כעשור.…

"מקום בתוכי" – הדרך להייקו בלוז # 4

אף פעם לא אהבתי את רחש האדרנלין של הקו הירוק. יפנו אלי או שלא? האם אני נראה חשוד? מעבר לכל המחשבות כיצד יש ללכת לאורך הקו הירוק, עלתה בי התהייה כמה זה בסדר לתחמן את המדינה שלך. בכל מקרה, תהוי קהוי עם כתף כמעט פרוקה, מצאתי את עצמי בחמש לפנות בוקר עומד בדד במסלול האדום. בצורה לא מפתיעה כלל, עמד…

"עצוב כמו מים" – הדרך להייקו בלוז # 3

  כבר בתור ילד, כשנשאלתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול (מה, רק אותי שאלו שאלות מוזרות שכאלו?) הייתי עונה בלאות: דוב פנדה. יש הרבה סיבות למה חשבתי שאני רוצה להיות דוב שנערץ על מיליארד סינים. אבל העיקרית שבהן היא כי לא הייתה לי ברירה, לא משנה כמה שעות ישנתי ביממה - העיגולים השחורים מסביב…