תבונת הביקורת הטהורה

איימי ויינהאוס – גיבורה בעל כורחה

"לכל דור יש גיבור ממצעד הפזמונים" שר פול סיימון וגם אם תחפשו עם זכוכית מגוגלת לא תמצאו גיבורה גדולה יותר במצעדי הפזמונים הנוכחים מאשר איימי ווינהאוס.
רק שנה וחודשיים חלפו מאז יצא אלבומה השני : "Back to Black" ובזמן הזה הספיקה ווינהאוס לצבור כמות בלתי הגיונית של פרסים יוקרתיים, ביקורות מתמוגגות ובעיקר הישגי מכירות יוצאי דופן. מעבר לעובדה שמדובר באלבום מצויין, יציאת האלבום מחדש במהדורה חדשה וכפולה רק שנה לאחר צאתו מבהירה היטב שלמרות גילו הצעיר הפך "Back to Black" לקלאסיקה עכשווית.
מעבר לכל ההישגים המסחריים שלה יש לויינהאוס דבר אחד שגורם לה להפוך מעוד זמרת מצליחה לתופעה. כבר הרבה זמן שלא קם כוכב פופ שדבר לכל כך הרבה קהלים בו זמנית ובצורה הפוכה לחלוטין. ילדות מתבגרות, מעריצות את הנערה עם הפה המלוכלך, המנהלת חיים שנגזרו מחוברת קומיקס מעוותת על בארבי וקן. סנדקי מוזיקה רציניים ומכובדים, כאנדרו לויד וובר, מתמוגגים מהיכולת הווקלית של דיוות הסול הצעירה ומשווים את שירתה למיטב זמרות הג'אז והנשמה הגדולות, כשרה ווהן ודאסטי ספרינגפילד. פמינסטיות מעריצות את העמידה היחודית שלה על שלה ואנשי אנטי מובהקים המעריכים את קריאת התגר של ווינהאוס המקועקעת על כל מה שנכון ומקובל ביחס בין אמן קהל ותקשורת.  ג'ורג' מייקל חושב שהיא בין כותבי השירים הגדולה של דורנו, פרינס מאוד מעוניין להפיק את אלבומה הבא, ואפילו לו ריד, לא מן האנשים הדואגים ביותר לזולת, הצהיר על עצמו כמעריץ גדול שמאוד מודאג שויינהאוס לא תדע להתמודד עם ההצלחה הגדולה שלה.

על פניה, ההצלחה של ויינהאוס די מפתיעה. מבחינה מוזיקלית, ויינהאוס עושה מוזיקה די שמרנית, כמעט רטרו מוחלט. האזנה ל- "Back to Black"  משולה למסע במנהרת הזמן אל העולם שקדם לעידן הרוק הגדול של הסיקסטיז. האלבום  נשמע כהכלאה בין חומת הצליל שרקח המפיק פיל ספקטור ללהקות נערות שחורות בתחילת שנות השישים, לבין הצליל של מוטאון, חברת התקליטים של ברי גורדי, אשר עשתה כל שביכולתה, לעדן ולתחכם את הרית'ם אנד בלוז השחור והפרוע, ולהביא אותו להמונים. ויינהאוס משוטטת בעולם הזה כבסביבתה הטבעית ואין זה מפתיע לגלות במהדורה החדשה ביצוע ממיס בו היא שרה לבדה עם גיטרה את להיטו הגדול של ספקטור – "לדעת אותו זה לאהוב אותו".

אך מה שגורר עניין אדיר בויינהאוס הוא יכולת ההחייאה שלה, לקחת את המוכר והישן ולהעמיד אותו באור חדש לחלוטין, דרך הטקסטים בהם כותבת את חייה ללא שום הסתר אל תוך השירים. וחיה את חייה כאילו היו המשך בלתי נפרד של שיריה. לא דבר פשוט במיוחד למי שהלהיט הגדול ביותר שלה מתחיל בשורה  – "הם ניסו לגרום לי ללכת לגמילה, ואני אומרת לא,לא, לא".

בניגוד לכל מה שמקובל בתעשיית השעשועים והבידור,ויינהאוס גוררת איתה לאולפן ההקלטות את שלל הדרמות של חייה. האהבה האלימה שלה עם בלייק פילדר-סיביל, האקס שהיה ההשראה לרוב שירי הפרידה של האלבום. הפך להיות בעלה בחתונת בזק לפני כחצי שנה ועתה מבלה בכלא בעוון תקיפה חמורה. היא רק אספקט אחד של חייה השחורים. הבולימיה של ויינהאוס, ההשמנה שלה, ההתמכרות לסמים ולאלכוהול אינם נשארים כשמועות עקשניות של הטבלואידים בלבד. ויינהאוס מתעקשת לשפוך את כל חייה השבורים והמבולבלים על המיקרופון בלי שום טשטוש הסתרה ועידון טקסטואלי או סקסואלי. כשהיא כועסת וצרובה מזעם אתה חש את זה, וכשהיא טובעת במעמקי השנאה השחורים של ליבה אתה חש את זה. כשהיא משתלחת בכל מה שמקובל כנכון ומלא טקט בחברה המודרנית אתה תוהה אם לא מדובר בנמרת פאנק אנרכיסטית במיוחד במסווה זמרת נשמה.

היא עלתה לקבל פרסים מכובדים שיכורה לחלוטין, צולמה מסניפה קוקאין בקדמת הבמה, זורקת על הקהל סטנדים של מיקרופון מתוך סערת רגשות שעלו בה כשהיא שרה על אהובה, יורקת על מעריצים מתוך זעם, מקללת את הקהל, ונכנסת איתו לעימותים של תגרנית עופות בשוק, ומבטיחה שהם עוד יראו מה זה ברגע שבעלה יצא מהכלא. נדמה שבלהט הויינהאוסי לכבוש את העולם, שכחה  הכוכבת הצעירה, במכוון או שלא, לקרוא את המדריך השלם להתנהגות כוכב הפופ המודרני.
כבר שנים שתעשיית הזוהר – בהסכם שבשתיקה עם התקשורת – משחקות במשחק כפול לפי העקרון של "היה כוכב מהוגן ונחמד בצאתך אל הפאפרצ'י ותעשה כל עוול העולה על רוחך בחשכת ביתך".  כולם יודעים שאלילי הפופ מסניפים קוקאין ללא הבחנה, אולם כל עוד זה נעשה מאחורי הקלעים זה בסדר ובגדר שמועה עובדתית. אך האנארכיה בחייה של ויינהאוס והעובדה שהיא נוטה לעיתים לבלבל בין הבמה לספת הפסיכולוג מעמידה את התעשיה הזו בפני בעיה אמיתית. כיצד להתייחס לכוכבת ענקית שלא רק שלא משחקת לפי חוקי המשחק, אלא דווקא השבירה של חוקי המשחק הם שהופכים אותה לכוכבת ענקית?
בדרכה הכאוטית קוראת ויינהאוס תיגר על כל חוקי העולם ה"מגניב". זו אותה "מאגניבות" שמלווה בקריצת עין של יודעי דבר שהדברים כפי שהם נאמרים אינם מה שהם באמת, אלא רק מרמזים ומצביעים לדברים אחרים מתחת לפני השטח. ה"מאגניבות" הזו שמייצרת תעשיית כוכבי אינסטנט חלולים שלא מאמינים למה שיוצא מפיהם, המאגניבות הזו היא הדרך הטובה ביותר למכור את נשמתך לשטן ולפטור את זה בחיוך כ"איזה קטע מאגניב", זו בדיוק המאגניבות שויינהאוס מעמידה במלוא מערומיה.

כשויינהאוס שרה "אמרתי לך שאני צרות"  היא לא מתכוונת לזה שהיא לא מנקה את השערות מהכיור אחרי הגילוח. ויינהאוס צולמה בארבע לפנות בוקר משוטטת יחפה ברחובות לונדון הקפואים, לבושה בחזיה וג'ינס, אבודה, נסערת וממררת בבכי מגעגועים לבעלה הכלוא. הטוטאליות שבה ויינהאוס מסרבת להפריד בין שיריה לחייה, וההתעקשות שלה להתנהג כאילו כל העולם במה והבמה שלה היא כל העולם, מעמידות את תעשיית הפופ במבחן לא פשוט שתוצאתו אינה ידועה.
במקביל לאלבום הבכורה בשלמותו, מכילה המהדורה החדשה דיסק נוסף הכולל את החידוש של ויינהאוס והמפיק מארק רונסון ל"ואלרי" של הזוטונס. מעבר לקאבר המפתיע דווקא הקטעים הנוספים שבדיסק הנוסף –  אותם דמואים  קאברים וגרסאות ראשונות של חלק משירי האלבום, הם שמעמידים את ויינהאוס בליגה אחרת מכל זמרות הסול הבריטי והאמריקאי שצצו בשנים האחרונות. אל תתנו לעורה הלבן ולמוצאה הבריטי-יהודי להסיח את תשומת לבכם, הביצועים הערומים שלה לשירים מבהירים את העוצמה האדירה שלה כזמרת נשמה במובן השחור ביותר של המילה ואת מקור סבלה וכוחה כזמרת בלוז במובן הכחול ביותר שיכול להיות. ויינהאוס היא זמרת וכותבת שירים מהגדולים ביותר שישנן. תופעה רגשית ומסחרית נדירה ולהבה בוערת שמסרבת להנמיך קומה כשהמצלמות נכבות.

אין לדעת מה צופן העתיד לויינהאוס אבל כדרכן של להבות הבוערות חזק יותר, כך הן מכלות את חומר הבעירה מהר יותר והופכות אותו לאפר. ימים יגידו לאן מנווטת ויינהאוס בידה המקועקעת את הקריירה שלה. בין אם היא תמצא את עצמה אבודה על הבמה בלאס-וגאס במופע בידור אינסופי נוצץ וחסר כל תוכן אמיתי, או בבית הקברות הקרוב לביתה,  כרגע כל מה שאפשר לעשות זה רק להביט בבערה השחורה והמופלאה של נשמתה ולהחזיק אצבעות שהגיבורה בעל כורחה של מצעדי הפזמונים העכשווים תמצא את דרכה הביתה מבלי להישרף כליל.

9 comments on “איימי ויינהאוס – גיבורה בעל כורחה

  1. ג'וליה

    האלבום נקרא

    Back TO Black

    וחוץ מזה כתבת נהדר. אלבום מצויין, לא יוצא מהמערכת שלי לאחרונה.

  2. מורן

    אבל חשוב לציין שהתמונה הזו ממש לא חדשה. עניין של יותר מחצי שנה אחורה.

  3. אסתר

    לא חייבים לשלם כזה מחיר, אבל, וזה בדרך כלל מאפיין של נשים המצליחות מאוד מהר, פעמים רבות נוטים לזהות ייסורים עם כנות. זה בטח לא התחיל עם ויינהאוס, שמערימה על עצמה קשיים דרך ההרס העצמי. זה קרה גם לספירס, וקרה עוד קודם להן. הסבל הוא מקור מדהים לכנות ביצירה, אבל וזה אבל גדול כשיוצר מתפתח הוא לומד עוד כלים. אם ויינהאוס לא תגיע לגיל 30 זה יהיה פספוס אדיר מהבחינה האנושית והאומנותית. אם יש כשרון חזק, לא חייבים הרס עצמי. חבל שהתקשורת מחזקת את ההד הזה ,זה רק תורם לקשר הבדוי הזה , בין החטא לעונשו

  4. היא לא רק רטרו מוחלט במוזיקה שהיא עושה, היא רטרו גמור מבחינת התפקיד שהיא מגלמת.

    הקרבן האחרון שלא הגיע לגיל 30 נקרא קורט קוביין, וזה היה לפני יותר מ-14 שנה

    לפני קוביין היו גיבורים של תקופה טובה למוזיקה ורעה לצרכני הסמים המוזיקליים. ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין, הנדריקס, ואיימי ווינהאוס משחקת במגרש הזה. רגליה היחפות הפיזיות ב-2008 אך כל כולה שייכת לעולם-של-אתמול, של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, כשאמנים מתו צעירים

    הבחורה מוטרפת לחלוטין וכמו ג'ניס ג'ופלין גם היא לא תגיע לגיל 30

  5. אטומה רגשית, להתייחס לאומללות עכשווית כאל "רטרו מבחינת התפקיד שהיא מגלמת"? היא א-ו-מ-ל-ל-ה. היא לא עושה את זה בשבילך ולא ממלאת תפקיד. קצת יותר חמלה…

  6. יש בה עוצמות וחולשה שמכמירים את הלב.
    אני מלאה תקווה שהיא תמצא את הכוח להתגבר על הכימיכלים.

  7. טליה

    מתה על הביקורות שלך דויד. תמיד גורמות למחשבה…

  8. חצופה מחצד

    ועוד לא חשבתי מי ה 4 האחרות

  9. העוצמות שלה אכן נדירות ומהממות את המאזין. היא ממכרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: