אגדות לא ידועות

שלהי האימפריה – להיטי הסבנטיז בהוצאה מחודשת

שמועות עקשניות מספרות על כך שבקרוב מאוד יהפוך בניין חברת התקליטים קפיטול בלוס אנג'לס לבית מגורים מפואר. לטובת המאותגרים קליפורנית נסביר שמדובר באותו בניין עגלגל המהווה סמל לתעיית המוזיקה בשיאה. ואם עדיין לא התמקדתם על המבנה נזכיר שמדובר באותו בניין שכל חללית חייזרית או מטאור טועה מתעקשים לרסק בסרטי אסונות הוליוודים. למרות הדמיון הפורה מדי של תסריטאי הוליווד, אף תסריטאי לא חזה שבסופו של דבר חברות המוזיקה יתרסקו בגין כמה מיליארדי פיראטים תמימים/מתממים עם חיבור לרשת ועקרון שאם אפשר לקבל משהו בחינם, אז מגיע להם לקבל אותו בחינם.
לא מזמן החתימה חברת התקליטים קפיטול הרכב חדש שהפיקו את אלבום הבכורה שלהם בעצמם ומימנו את כל שלבי יצירתו. עד לפה הכל כבר עניין של הרגל. הפעם קפיטול הלכה צעד אחד קדימה והחתימה את ההרכב בתנאי שהם יביאו את הכסף ליחסי הציבור והפרומושן של האלבום מהבית. למעשה הדבר היחידי שהלהקה קבלו מחברת התקליטים זה השם על גב האלבום ותו לא. אין ספק שההשקעה העצומה שנדרשת כדי להחדיר אמן חדש אל המדיה ביחס למיעוט הכנסות האפשריות מוביל את חברות המוזיקה להחתים כוכבים בטוחים (קרי, שחקנים, בוגרי כוכב נולד לדורותיו ועל כל גווניו ) ומעבר לו נותר לחברות התקליטים לפנות אל המשאב האחרון שעוד נותר להם כדי לשרוד – העבר. שלוש הוצאות חדשות של אלבומי מופת ישנים מחברת קולומביה-לגסי, מספרות על העבר המפואר והמצב העגום שאליו נקלעה תעשיית המוזיקה.

ממרחק הזמן קשה להאמין ש"Tapestry" של קרול קינג  הוא אלבום רגיל שלה ולא אוסף הלהיטים שלה. מאז יציאת האלבום ב- 1971 מכר האלבום עשרות מיליוני עותקים ובצדק. רק תקראו את רשימת השירים ותגלו שם להיטי רדיו, להיטי חתונות, להיטי חדר השינה, להיטי לידות ובעיקר להיטים אישיים להיטים נשיים.

“I Feel The Earth Move”, “It’s Too Late”’ “Youv’e Got a Friend”   , "So Far Away” will you love me tomorrow

כל השירים הללו הפכו מזמן לקלאסיקות מודרניות. בפרספקטיבה היסטורית ניתן לקבוע בקלות שקרול קינג היא למעשה היוצרת הנשית הכי משמעותית של הסיקסטיז- סבנטיז. קינג כבר היתה כותבת מנוסה של להיטים לאחרים כשעברה מעמדת הכותבת אל עמדת המבצעת. במקום לטשטש את כשרון השירה הגולמי שלה ולהטביע את האלבום בצלילי הפקה פולשנית ועדכנית דאז, התעקשה קינג לבצע את שיריה בקולה המוגבל וליווי מינמלי לפסנתר שלה. הפשטות הזו היא שמעניקה לאלבום את אותו קסם על זמני. המלווה את זרם המחשבות של אשה מודרנית המתעוררת בבוקר ובקרני השמש החודרות אל החדר שלה בוחנת את חייה בתבונה ורגישות. 37  שנים אחרי שיצא לאור, Tapestry עדיין עדין וחד ומיוחד, נוגע ומדוייק ורלוואנטי מהרבה מאוד אלבומים עכשווים.

The Stranger – אלבום הפריצה הגדולה של בילי ג'ואל מ1977 הוא אלבום מצויין ורווי שמחת החיים וההישגיות של אנשים בדרכם אל הצמרת. ג'ואל הוגדר לא פעם כ-ברוס ספרינגסטין לעניים, שזה כשלעצמו תואר מרתק. גם  ג'ואל היה משורר האנשים הקטנים של הכרך הגדול. בעידן של מנצחים בלבד, זה נראה קצת ארכאי להתעניין במוזיקאים לא מצליחים, נערות קתוליות שלא מוכנות לחלוק מחסדיהן גם אחרי שהחסד נעלם,  בעלי מסעדות שכונתיות, אנשים שבורי לב על הבאר וכל שאר הלוזרים הקטנים של התפוח הרקוב הניו יורקי. בניגוד לספרינגסטין ג'ואל מצליח ללכוד את כל הדמויות האלו ועוד אך בלי מטאפורות מסובכות מדי ובלי להסתכל עליהם מהצד. עם ג'ואל אתה תמיד מרגיש שהוא שר את החיים שהיו יכולים להיות שלו. נכון שחלק מהעטיפות ההפקתיות של השירים קצת התיישנו (בכל זאת הדיסקו, שוב לא כאן)  אך השירים המצויינים הביצוע והסאונד המשובח של המהדורה מחפים על הגרעונות הקטנות הללו.

Pacific Ocean Blue – של דניס ווילסון הוא האלבום השלישי בסדרת ההוצאות הנוכחיות ולמרות היותו פחות מוכר מבינהן (למעשה בכלל לא מוכר) אין ספק שהוא ההפתעה הגדולה מכולם.  מדובר באלבום הסולו היחיד שהוציא דניס ווילסון, האח הצעיר בביץ' בויז שמוכיח שגם נערי החוף חוטפים את הבלוז. כל מי שחשב שהכשרון של ברייאן ווילסון היה מתת אל יחודית מוזמן להקשיב כיצד האח הצעיר מייצר עולם הרמוני קצבי מלודי מקורי ומרתק  משלו.  כמו סירה שמתנדנדת מעל הגלים כך האלבום הזה נע בין פסגות אושר חופים אינסופיים לתהומות ים הצער והעצב העמוקים והכחולים ביותר שיש. דמיינו את העדינות והעושר ההרמוני של אליוט סמית' וצרפו לו את המלודרמטיות והעוצמה של פינק פלויד בעידן החומה שלהם, ואתם מתחילים להתקרב אל היחודיות המופלאה של הדיסק הזה. מדובר באלבום באמת מדהים, מקורי להפליא ולמרבה הצער חד פעמי.  ב1983 מצא ווילסון את מותו בטביעה באוקיינוס הפסיפי מול חופי קליפורניה בספק תאונה אלכוהולית, ספק התאבדות.  מה שבטוח הוא שהעולם נגרע באותו רגע מאחד הכשרונות היחודיים שלו. המהדורה המיוחדת של האלבום מכילה את אלבום הסולו השני שעליו שקד ווילסון ולא ראה אור מעולם. אך זהו רק בונוס משני לאחת מיצירות המופת הגדולות והאבודות של זמננו. אל תפספו ואל תמהרו לשפוט את האלבום הזה שכן כמו האוקיינוס הוא נוטה לחשוף את סודותיו  ומעמקיו בהדרגה.

2 comments on “שלהי האימפריה – להיטי הסבנטיז בהוצאה מחודשת

  1. לאלבום של דניס ווילסון
    http://www.pacificoceanblue.net/index.html

    באדיבות סוני

  2. Jack-In-Box

    רק אתקן ש"שטיחקיר" של קרול קינג הוא האלבום השני שלה, ולא הראשון.
    חוצמזה, מצויין!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: