תבונת הביקורת הטהורה

אלוהי האם תקשיב לי כשאקרא? – ספיריטואלייזד, העבודות המלאות # 1 & 2

בראשית היה קאוס נינוח ורוח מעל פני המים. משעמם לנו הרהרו אלוהי הביומכניקה בואו ניצור דבר כזה שלא מבין כלום ונשאיר אותו עם כל הבלאגן. נראה מה הוא יעשה עם זה.
פאסט פורוורד קדימה, דינוזאורים, אישה, גלגל, סוס טרויאני, ביצה קשה, רומא, הצלב, במהירות גבוהה הכל נראה הגיוני יותר.. אפשרי יותר, הגיליוטינה, מונה ליזה, מקלונים לניקוי אוזניים…
נו, נו, הרהרו אלוהי האסטרופיזיקה. עוד פעם חיקוי של מופז ביצפאן ? זה מתחיל לחזור על עצמו כל הטוק שואז האלה, אולי נתחיל את הכל מהתחלה ?
בדיוק באותו הרגע נשמעה נקישה בדלת הבדולח, נקישה שהדהדה כמו אבן מתגלגלת דרך כל צינורות העננים ופתחי המעגלים מקצה ועד קצה היקום.
מי זה כבר יכול להיות ? הרהרו אלוהי הכורסא לעצמם. אולי נעמיד פנים שאנחנו לא בבית…
הנקישה נשמעה שוב. צלולה ובוהקת, אבל הרבה יותר החלטית.
אלוהי הכימותרפיה הסיט את מבטו בחומרה אל עבר הדלת, בנוקשות מסוימת הוא החל לתחוב את כפות רגליו אל נעלי הבית המשובצות, הידק את חלוק המשי האדום, והחל מתגנב חרישית אל עבר הדלת.
הנקישה השלישית היתה ממוקדת כמו אלומת אור.
החדר כולו החל להעלם ולהופיע בתיאום עם אדוות גלי הקול שהתפשטו דרך החלל הבהיר.
אלוהי המוכרים בקניון הסיט את העינית..
ומיד סגר אותה בחזרה.
"שיט" הוא סינן לעצמו בלחץ, דווקא עכשיו….
הוא שלף פלאפון מכיסו.
הקול החל לחדור דרך הדלת עטוף בהילה, 1, 2, 3, מרחף מרחוק באיטיות כמו נוצה 8,9,10, גלי הסינוס של החדר החלו לרעוד 13,14,15 , החומר התחיל להפוך ממוצק למאושר, 19,20,21 בהדרגה החל כל חלקיק אלמנטרי ביקום לקפץ ממקום למקום בכמיהה…
"המנוי אינו זמין כעת, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר" אמר הקול המכאני באדיבות .
נו כבר, תענה, אני יודע שאתה שם רטן אלוהי מחנות ההשמדה, אגלי זיעה לוחצים בעורפו החלו לחדור למודעותו . 27,28,29,30,
מה קורה? שאל קווארק קטן, את אימו הנרגשת.
ששששששששששש בן, היא חייכה אליו, 33,34,35 זוכר את האגדה על האחד ? היחיד שיופיע והסדר בידו?
48,49,50 , המשיך הקול לפענח חידות בנות מיליארדי שנים, מעל הזמן החלו מספרי פרמה הגדולים להביט אחד בשני בתמיהה, רחוק מהמתלחשים החל הבכיר שבהם לחבוש את מצנפתו השחורה.
אלוהי הפילוספיה הביט במכשיר בזעם, לא היה שום טעם להתחבא מהקול, והוא ידע את זה…
האורות החלו לזהור מתחת לרגליו, הקול ליווה אותו 54, 55, 56, נעליו השחורות הבהיקו כברקים מורעבים מכנסי הג'ינס המהוהים השירו חוטים פרומים שנחתו סביב עקביו בכל צעד וצעד.
"אלוהיי, האם תקשיב לי כשאקרא ? " הוא שר לעצמו בדבקות.

עורו החיוור הפך כמעט שקוף מבוהק האורות, פסים כסופים ליוו אותו מכל צד, עיניו העצומות מוסתרות תחת שיערו הגולש,הוא החל לומר זאת שוב –  "אלוהיי, האם תקשיב לי כשאקרא ?"
עמוק עמוק מתחת לפחד, בלב ליבה של האפילה  נשלחה יד מתחת לשמיכה לגשש אל המכשיר הרוטט בעליזות על הרצפה.  65,66,67

"נו, סוף סוף" צרח הפלא פון בקול מגומד  "דווקא כשאני הכי צריך אותך אתה נעלם"
"ישנתי" מלמל החושך מתחת לשמיכה, "מה הבעיה ?"
75,76,77 הערפיליות המרוחקות נעו באי נוחות אחת לעבר השניה , אנחות מלאכים החלו לבקוע מקרבן והיה ברור שהההגיון הפנימי השומר על יציבותן נמצא בסכנה ממשית. הדיונים החלו להיסחף כלפי מעלה מחכים לרגע שבו יהפכו לעשן לבן 79,80,81 מכולן בלט משק הכנפיים בערפילית ראש הסוס שבתוכה התקבצו עשרות מלאכי משאלות הבליינד דייט לדיון גורלי.
"כל מי שבעדו ירים כנף. מי שנגד שיכווץ את הכנפיים", קבע היושב ראש.
"ואל תשכחו לבדוק היטב איפה הכנף השניה של המלאך עשאל"  סינן לעבר עוזריו.

83,84,85 החושך הקשיב מרחוק, לרגע אחד השתררה דממה בקו  עד שהקול הגיח ממעמקי אינסוף.

"זה מאוחר מדי – הפעם  אני לא יכול לעזור לך,  הוא סוף סוף הבין את העקרון.  עכשיו זו הבעיה שלך" אמר ההמכשיר והתנתק.
89,90,91,92 המחשבה שהמציאות מודעת לעצמה קפאה סביבו, הלמות התופים המטמטמים התחזקה בכל רגע, ההד המרוחק של המספרים המשיך להסתחרר כלפי מעלה, 93 מפלי אור כתומים החלו להישמע מעבר לכתפיו נשיפות חצוצרות מוזהבות הבהיקו לרגע דרך גליו המהבהבים של האורגן ונעמדו בחלל, 94 פרקי אצבעותיו הדקות ליטפו את תיאוריית המיתרים המתוחים על צוואר גיטרת הטלקסטר שלו ,95, ניתן היה לחוש את כובד מסעו המפרך בכל תנודה של ראשו. 96 אדי נשימתו ציעפו את עיניו,97 מבטו החודר הביט קדימה בנחרצות. הוא הרים את ידו הימנית 98 ובתנועה איטית ממוות, החל להוריד אותה אל עבר המיתרים. .99
"אלוהיי האם תקשיב לי כשאקרא ?"
הקול ספר 100

השקט השתהה לנצח רגעי, ודמם לחלוטין.
הדלת שהפרידה בין הקאוס לבין הסדר נעלמה, אלוהי החומר עמד בפתח מול האנטי חומר. פיו התעקם במרירות נואשת מול הסדר האינסופי שנוצק מרעש המשוואות הנשברות של הטרגדיה האנושית. הגלים הרוטטים מסביבו החלו להסתחרר במהירות וליצור מערבולת שהורכבה ממלודיות מונחות לייזר, כל גל קול שאי פעם נוצר, כל מיתר שאי פעם רעד, עטפו אותו כנחשול דוקרני של אנרגיה פראית. עיניו נפערו בחרון אף מול הפאזה הטהורה שנקבצה מכל קצוות הסבל האנושי כדי לאבך אותו.
"אני יצרתי אתכם" הוא זעק בעוד קצות האנטי חומר פוגעות בעורו הבוער.

הזרע הכאוטי הטמון בבסיס האנושיות הצליח במקום שבו נכשלו כל האלים כולם. הסדר המושלם של חלל וזמן, הצורה המטמורפית המדויקת ביותר הגיעה כדי לבטל את האלוהות כולה.
היקום כולו הואר
הזמן הושלם
והחל שוב

הבן האובד לעולם יחפש את בוראו מכל הסיבות הלא נכונות. איפה שהדת המתמטיקה והפיזיקה מציעות לנו פרסי ניחומים בצורת הבנה חלקית, המוזיקה מציגה את הדרך היחידה לקבל ולשלוט בכאוס. תקוותה היחידה והאחרונה של האנושות להעביר את הגמל שעליו היא רוכבת דרך חור המחט, נמצאת בכל אותם גלי קול העוברים דרך חוסר הסדר הטבוע בבסיסו של היקום.  כאילו היה היקום, אין.
בסופו של דבר מוזיקה,  היא השפה היחידה שמשותפת לאדם וליקום. השפה היחידה שבה למילים או למספרים, אין שום יכולת להשפיע ולפרמל את המחשבה. באך היה קרוב הרבה יותר ממה שהוא ידע לפענח את סוד האלוהות. קתדרלות הצליל שהוא בנה וסדרם המושלם, יצרו נוכחות דוקרת בלב הרקיע השביעי. אבל חסרונו של החשמל וגבולות דיסהרמונית הקוואנטים, מנעו מבאך וטובים ורבים אחריו, לעשות את קפיצת האמונה, לצעוד את הצעד הסופי מעל התהום.

אם אתם רוצים להבין את היקום והחיים שלכם קצת יותר, אתם יכולים ללכת לאוניברסיטה. ללמוד שם כמה שנים פילוסופיה, ביולוגיה, פיזיקה ומתמטיקה. סביר להניח שתצאו משם עם תעודות אולי אפילו יותר מוכנים לחיים, ויש סיכוי גבוה שתצאו משם עם שידוך. אבל אם ישאר עוד דבר מה בראשכם לאחר כל השנים האלו הרי שבלבכם תיוותר כמות כפולה ומכופלת של שאלות ותהיות על מקומכם ביקום ומשמעותם של החיים.  ומצד שני, אתם יכולים לגשת עכשיו לחנות הדיסקים הקרובה אל לבכם ולחפש את העבודות המלאות של האיש שיצר מהכאוס הזה סדר מושלם ואפילו הטרח לתעד ולהוציא אותו בדיסק כפול של אנרגיות טהורות שמבטלות כל יכולת הגדרה של מילה.  אולי אז תוכלו להבין כיצד נשמע צליל טהור שלם, מבהיק ולבן – צליל שמכיל את כל הצלילים כולם. צליל שהוא הצליל הטהור ביותר שיצר האדם.

הזמזום הפסיק. הקיקלופ שבמגבר עצם את עינו האדומה מחשמל. ניגב את מצחו ספוג הזיעה והביט באולם הריק שלפניו, התעלם לחלוטין ממבטם של פועלי הבמה שתהו על מנהגו המשונה לצאת ולהתבונן באולם הריק אחרי שהקהל הלך הביתה. טכנאי הגיטרות שלו החל לקפל בעדינות רבה את שלל הכבלים הארוכים שהיו פזורים על הרצפה. "זה היה ערב ממש מיוחד…"  חייך אליו
השהה את מבטו עוד רגע אחד בתוך החלל הגדול שמולו.  הסב באיטיות את ראשו אל עבר הטכנאי והביט בו כאילו ראה אותו לראשונה בחייו.
"כן, זאת היתה הופעה לא רעה בכלל. "  אמר הסתובב והלך.

נעמה קדישאי

3 comments on “אלוהי האם תקשיב לי כשאקרא? – ספיריטואלייזד, העבודות המלאות # 1 & 2

  1. עכשיו אני שפיספסתי משהו מאוד חשוב.

  2. אבל באותה מידה היא אחד הכלים העוצמתיים ביותר כדי לייצר כאוס אחר, יותר חזק וחותר קשה לפתרון.

    ושוב הפתרון יבוא באמצעות מוזיקה חדשה וחוזר חלילה.

    זו דרך העולם.

    ,

  3. חצב

    המוסיקה האולטימטיבית היא הדממה.
    כל מוסיקה אחרת מדגישה את המצב הנפשי שבו אנו מצויים.
    מאפיינת את המצב הנפשי שלנו. היא הוצאת פורקן.

    ובאותו עניין אולם עניין אחר:
    דויד, תודה. אתה גורם לי לחשוב.
    הרשימות שלך משכילות, מעניינות, מרחיבות את הדעת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: