ערים וזכרון

רגיש כמו ברוס לי

העכבר נלכד. בניגוד לכל עצות הסבא שנתנו לי הסתבר שלא גבינה צהובה,לא במבה,  לא לחם לבן עם שמן זית ולא שטר של מאה, פשוט חתיכת פסטרמה והעכבר הקטן נלכד. וכאן מתחיל השיקול המוסרי לטרטר בך. להרוג  או לשחרר ?
הצד הנחמד שבי אומר: עזוב, מה אתה אלוהי העכברים ? אתה צריך להוציא להורג יצור על זה על שהאבולוציה חננה אותו בפרווה אפורה ובאי נעימות כללית, ומצד שני על ג`וקים אני מרחם? ויתושים אין להם רגשות? ובכלל שמתם לב כמה יחסי ציבור חיוביים נהיים לחיות ככל שהן גדלות במימדים? הרי אף אחד לא יעיז להרוג חתול שנכנס לביתו ומתחבא לו בארון, שלא לדבר על סוס שהחליט לשוטט לך בגינה אבל נמלה ? עכבר? יתוש?
הם קטנים הם מתים!
אז מה, לשחרר אתם אומרים? שמאלנים יפי נפש עד הסוף? ומה רע בנפש יפה? האם עדיף שתהיה מכוערת? ואם אשחרר האם לא ירוץ העכבר לבית השכנים להיות להם מטרד לא נעים והאין חשש שמא יביא הוא את ילדיו ונכדיו להתנחל אצלי על הכיריים?
אחרי התלבטות של לילה וכמעט יום החלטתי לעשות מעשה, ניתן לאבולוציה לעשות את שלה, אני את העכבר הזה לוקח לשולי העיר ומשחרר אותו לטבע במרחק סביר מהעיר איפה שיש צמחיה ולא רק ארץ חרבה.
וכך עלינו לנו למכונית, אני והעכבר שקיבל את השם ששון בגין, בגין היותו קופצני בכלובו, ונסענו.
ארבעה חודשים לא נהגתי, לא שלילה או משהו, כולם באו אלי, לא הייתי צריך לנסוע אליהם. מייד לכשעליתי על המכונית הבנתי כמה התגעגעתי. מסתבר שגם לנהוג לא שוכחים עם הזמן, כך מצאתי את עצמי משייט לי באיטיות משכרת בשעות אחר הצהריים כשהשמש הופכת את השחור שבכביש לים כסוף, והרהרתי לי כמה נחמד העולם בשעות כאלה, "כל מה שאתה מרגיש הוא זמן דומם בתנועה" שרו פעם REM על חדוות הנהיגה והיום לא יכולתי שלא להסכים.  ואן מוריסון החל לסלסל את איריותו ב88 ולרגע אחד הייתי מאושר. אושר ישראלי כזה, מין חיוך רחב ללא סיבה של אמצע היום. אז נכון שהמינוס גדול כך שכרטיס האשראי שלי בוטל, נכון שנשים לא מכניסות תוכן בחיי, ונכון שמוזיקה הפכה לעבודה לא פחות מייגעת מקטיפת כותנה, אבל לכמה רגעים הכל נעלם. נותרנו ששון בגין ואני, בתוך הנסיעה  מאוחדים עם השקיעה והרדיו הקטן. נסעתי ונסעתי הרבה מעבר למה שתכננתי עקבתי אחרי מכוניות והיכן שהיא פנתה, פניתי אחריה, המשכתי מהופנט אל עבר כדורי גולף ענקים בצד הדרך עד שהגעתי למקום שבו הכבישים מתפצלים וליד הצמחיה המדוללת משהו, של סוף הקיץ במדבר, החלטתי שזה יהיה ביתו החדש של ששון.
עכבר העיר, הרהרתי לעצמי, עכבר הכפר?! הרהר ששון לעצמו, איך זה ששנינו לא מתים על השיר הזה של מאיר בנאי, הרהרנו יחדיו.
הוצאתי את המלכודת ולחרדתי חשתי שהיא קלה מדי, האם ששון כבר לא בתוכה? האם השארתי אותו בבית? אולי בתחנת הדלק? האם ברח בתוך האוטו?
מייד פגו כל הרהורי המצפון שלי והפכו ליסורי תוכחה, אידיוט, קראתי בשמי, למה היית צריך להשאיר אותו בחיים? דלי מים על הראש וקבר בבטנם של חתולים הוא סופם הראוי של כל העכברים.
אך ששון בגין כנראה הבין שלשחק במשחקים של העלמות זה לא נעים, ומייד הוציא את ראשו מתוככי המלכודת שם הסתתר לו או ישן בצינעת הדרך, נו ששון, זה לא נורא אמרתי, זה לא אתה, זה אני, בחיי, אני באמת אבוא לבקר אם אהיה בסביבה.
ששון לא שעה לתחנוני, ובאלגנטיות מפתיעה של אחד שחווה כמה שבירות לב בחייו, הוא הביט בי כמה שניות, משך בכתפיו הזעירות ואז פסע אל עבר הצמחיה בעינטוז זנבנב.
להתראות ששון קראתי לו, ועליתי על האוטו.
בדרך חזרה חשבתי על ברוס לי ומה הוא היה עושה עם הנונצ`קו שלו, אם לביתו לא היו באים רוצחים אכזריים כדי לאנוס את אישתו להרוג את ילדיו, לענות את מורו הזקן ולחתוך את חברו הטוב. מה אתה היית עושה ברוס לי אם לחדר שלך היו נכנסים עכברים קטנים כמו ששון שכמו כולנו מחפשים רק ארוחה חינם ושירותים נקיים עם עיתון בצד.
ברוס לי, הרהרתי לעצמי. כמה שאתה חסר ברגעים כאלה…

4 comments on “רגיש כמו ברוס לי

  1. שלום

    ואין כמו חתיכת אושר שמתגנבת פתאום ללב (הש"ג נרדם)
    במיוחד תוך כדי נסיעה והאזנה ל-88

    אחלה פוסט. אחלה טוסט.

  2. היסטוריון מצעד המחץ

    כשגרתי במושבה הגרמנית, ועכברים היו עושים מפגשי ועידה אצלי באמצע החדר.
    כמה שנים לפני שעכבר נהיה אצלי דבר שמחובר למחשב.
    אבל ששון מזכיר לי שם של חרק מנומר, מאיזה קיבוץ שגירשו אותנו ממנו פעם, אחרי שלושה ימים של שירות לאומי בכיתה י"ב.
    אני אוהב ת'רשימות שלך.

  3. וכמה רגעי חסד הוא הביא לך.

    צריך לתפוס את הרגעים האלו, לשמור אותם חזק באגרוף קפוץ.

  4. גָּאוֹן וְאַכְזָר

    תותח, אתה. תותח. כמה צחקתי. משובח. מאוד. תאסוף את כל הקטעים הנפלאים האלה בספר ותוציא. זה להיט בטוח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: