תבונת הביקורת הטהורה

ג'יימס בלאנט – אינני יכול לשמוע מוזיקה

.

מלכתחילה לא הייתה לי שום ציפיה מאלבומו החדש של ג'יימס בלאנט. למה כבר אפשר לצפות ממישהו שהלהיט הגדול ביותר שלו נפתח בשורה "החיים שלי מבריקים, החיים שלי טהורים…"?
אני ממש שמח בשבילך חשבתי לעצמי והעברתי תחנה בכל פעם ששמעתי את הקול הנכנוכי של בלאנט צועק עלי "את/ה יפה, זו האמת". אולם מיליוני אנשים לבד ביחד ובעיקר בתנועה מסביב לעולם שמעו את הזעקה הרכה, הביטו במראה, הנהנו בהסכמה והלכו לקנות את אלבומו של בלאנט.
כאחד שאוהב לשמוע אלבומים שאני כותב עליהם כמה וכמה פעמים, לא חיכיתי שחברות התקליטים ישלחו לי את האלבום לביקורת והורדתי את אלבומו החדש של בלאנט – "כל הנשמות האבודות" מרשתות השיתוף לפני כמה שבועות וכבר משמיעה ראשונה חשתי שמיהרתי לשפוט לחומרה את הבחור עם החיים המבריקים.
היה משהו שונה ומיוחד באלבום הזה שהפתיע אותי לחלוטין. שיר אחר שיר בקעו שורות קצרות מפיו של בלאנט כמאנטרות קסומות וחזרו על עצמן שוב ושוב ושוב לאורך כמה דקות עד שחדרו אל מתחת לעור – "יום אחד הסיפור שלך יסופר, אחד מבני המזל שעשה שם לעצמו… "  חזר בלאנט בדיוק רב על אותה שורה מוזרה ומסתורית כסוג של תפילה אמיצה לעילוי נשמת כל האנשים המצליחים שבעולם. מגוון אינסופי של אפשרויות מרתקות נפרשו לפני משורות שיר כמו "אני והגיטרה שלי מנגנים את 'בדרכי שלי', זה גורם להם לתהות, חתיכות קטנות בצידי האוטסטרדות מדכדכות אותי", ושוב ושוב הפתיע  בלאנט בשורות קצרות ומרתקות שנדמו לי כשירי הייקו שריימונד קארבר כתב.
אך התמצות הטקסטואלי היה רק חלק מהעניין, מה שבאמת הפתיע היה התמצות המוזיקלי הגאוני שרקחו בלאנט ומפיקו טום רות'רוק לאלבום. בלי פזמונים ובלי סולו גיטרה, בלי עיבודים מורכבים או מקצבים הולמים, רק מספר מהלכי אקורדים שחזרו על עצמן בשלווה סטואית לאורך כמה דקות, צלילים פשוטים ויפים שחגו במעגלים מוזרים שוב ושוב עד שדעכו לשקט.  אם עד עתה חשבתי שבלאנט, הוא הוא גרסת הדיאט קולה המוצלחת ביותר לכל היוצרים האישיים והרגישים של השנים האחרונות מאליוט סמית' ועד דמייאן רייס ,הרי שכאן התגלה בלאנט כיוצר אמיץ ונועז במיוחד. להוציא אלבום פופ נסיוני ואמביינטי של לולאות שיר קצרות החוזרות על עצמן אחרי אלבום ראשון סופר מצליח… זה לא צעד של מה בכך.
מאוד הסתקרנתי לדעת כיצד משווקים תאגידי המוזיקה אלבום כל כך מיסתורי מורכב ונסיוני, והלכתי לראות את הקליפ לסינגל הראשון מתוך האלבום – 1973.
כאן הגיע הפתעה השניה והגדולה באמת. השיר היה רגיל לחלוטין.  שלוש דקות ומשהו של פופ-רוק מדולל להחריד וחסר כל מהות. תופים קצובים וגיטרות זרחניות לרגע שליוו שורות שיר סתמיות להפליא על פי הנוסחא. מיהרתי לבחון את האלבום ששכן במחשבי ואכן לא טעיתי. אותו השיר שאצלי היה קצר מיסתורי וקולע הפך בקליפ לצפוי ארוך ומייגע. הדבר היחידי שהיה משותף לשתי גרסאות השיר היו עשר השניות הראשונות שלו. רק לכשהגיע לידי האלבום המלא נפתרה התעלומה המוזרה ונחשפה הטרגדיה הקומית במלואה.
כנראה שלמישהו בתאגידי המוזיקה עלה רעיון מבריק כיצד להילחם בהורדות הפיראטיות של אווז הזהב החדש שלהם. סביר להניח שחברות התקליטים או בעל אינטרס אחר, הציפו את רשתות השיתוף באלבומו החדש של בלאנט בגרסא שכללה אך ורק את פתיחת השירים. אך בכדי להטעות לבלבל ולתסכל את המורידים נוצרה גרסא של האלבום בה החיתוכים של השירים נעשו ביד אמן ובדיוק קיצבי, כך שאין אף קפיצה בשירים או כל דבר אחר שיעיד שמדובר בפתיחי השירים בלבד. כל השורות המסתוריות של בלאנט נפתרו בבנאליות אדירה והמוזיקה המשיכה להתפתח ולתפוח כצפוי לשירי ציפית ללא שום נוצות שימלאו ויעיפו אותם. עצוב לגלות שדווקא גרסאת  "הוירוסים המוזיקלים" של האלבום, והשנמוך של השירים לשברי שירים, השביח את האלבום. את הגרסא הרשמית של האלבום ניתן לסכם כשם השיר החותם את האלבום החדש "אינני יכול לשמוע את המוזיקה" ובמקרה הזה כל המוסיף, אכן גורע.

12 comments on “ג'יימס בלאנט – אינני יכול לשמוע מוזיקה

  1. אירה

    האם הקול שלו "נכנוכי"? אןלי נדייק ונאמר שהוא נשמע מכייח?
    מה לי ולתוכן אם הקול והלחן מעצבנים אותי?

  2. מעולה :))

    (הטור, לא הדיסק, את הדיסק לא שמעתי וגם לא אוריד… אולי את הגרסה הרפטטיבית, נשמע מעניין)

  3. Jack-In-Box

    אחת הביקורות הכי טובות על מוזיקה שקראתי אי פעם. אהבתי 🙂

  4. יפתח כרמלי

    חה, גדול!
    אני מקווה שאוכל להשיג את הגירסה הזו מתישהו. יש לך אותה עדיין?

  5. עמית

    אני אולי לא הנכון שהישפוט את האלבום הזה מפני שאני מעריץ שלו אבל מה שאתה רושם פה הוא ממש לא נכון צדקת ועוד איך שאמרת שהשורות החיים שלי מבריקים ואהבה שלי טהורה כל זה נכון אבל אני היום בבוקר קראתי את הביקורת אמרתי אני חייב להוריד ליראות על מה הוא מדבר הורדתי וצחקתי שגיליתי מה שקרה לך עם ה10 שניות ראשונות אז הורדתי פשוט כל שיר בניפרד שמעתי את כולם כולם שירים יפים עם מילים נוגעות ללב שרק סופר אמיתי יוכל ליכתוב המוזיקה(כפי שאני רואה אתה לא חובב פופ גדול) ואת הלחן ואפשר שעות להיענג על כל שיר שם!
    כל השירים אחד אחד עם מילים ועם לחן שאין מיתחרה לו!
    אני מציע לך לחשוב עוד קצת על האלבום הזה…

    • רויטל

      אני מציעה לו בכלל להתחיל לחשוב !
      לא אומרים על זמר מדהים כזה מילים כאלו..
      זה כמו להגיד על מייקל ג'קסון שהוא היה חרא זמר

  6. יצחק

    אני חייב להגיד שזה קצת דומה לבדיחה על מבקר אומנות שמגיע לתעוכה של אומן (מודרני) כלשהו ומשבח "יצירה" מסוימת ובסוף מתברר שהיצירה היא בעצם ערימת זבל שהמנקה השאיר.

  7. james blunt

    האלבום של ג'יימס הוא אלבום מעולה. די כבר לבקר אותו בכל מיני צורות. השירים שלו מקסימים ונהדרים.

  8. ג'מס בלט זה הזמר האהוב עליי ואני חולה עליו זו החלטה מצויינת לעסות עליו מאמר כול הכבוד!המשך כך!

  9. איזה מצחיק, בדיוק היום בשעה 14:40 חשבתי על הפוסט הזה ורציתי להגיד לזה שישב לידי (נ"פ) איזה מבריק/מצחיק הוא ושיקרא אותו, ופתאום מצאתי את הבלוג שלך וזה הפוסט הראשון שאני רואה! חית חית חית. צב"ר

  10. כוכבת

    אינני יכולה לשמוע אותו. הוא נשמע כמו גברת.
    מה עם מוזיקה כמו שמוזיקה אמורה להיות? רעה ובועטת? כמו סוניק יות' או המוזיקה של הדר גולדמן?

  11. גדי

    לא סובל אותו. נשמע כמו נקניקיה, כוכבת מעלי, צודקת.

    גם להכניס באותו משפט את דמיאן רייס (הזוועתי) ואליוט סמית' – לא במקום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: