מריונטות

כשיצא אלבום הבכורה של בלובנד ב99' עמדה בפנינו בעיה קשה. להקות צריכות סינגלים, כדי שידברו עליהן ואיתן ברדיו, ובתקשורת. ולאלבום לא היה שום סינגל טבעי.
מריונטות לא היה המועמד הראשון. נתחיל בזה שמדובר בשיר מורבידי עם מילים לא פשוטות, מילא זה, לא היה לשיר פזמון. הוא מתחיל עם ליין חליליות מלוטרון מאוד פסטורלי שלא קשור לכל מה שקרה אז בעולם המוזיקה (בקצרה -האוס) ונגמר עם הרקוויאם של מוצארט. באמצע יש קצב די איטי, והמקצב שלו מוזר מאוד (ארבע רבעים על שש שמיניות, לא פשוט כל כך לנגן אותו כמו שזה נראה) אבל מאחר והשיר הזה היה הדבר הכי קרוב להגדרה של סינגל (כלומר קצר מספיק להיות משודר ברדיו) וכמעט נגיש באלבום הבכורה של בלובנד. כך הוחלט שהשיר המוזר הזה יהיה הסינגל.
דמיינו את השדרנים של גימל וגל"ץ שמשדרים את זה, בין כל להיטי הקפוץ והפוץ, ותבינו כמה מורכב זה היה להיות עם השיר הזה בפינה לשיפוטכם. בואו נאמר שעד היום לא צעדתי בשום מצעד להיטים, ואני די שמח שכך.
לאחר שיצא הסינגל נשאלתי לפני הראיון על ידי עוזרת ההפקה של המראיינת, מה זה "סימפול" (כן, ב99' אנשי תקשורת לא ידעו מה זה,) הסברתי לה שהכוונה היא לדגימה מהרקוויאם של מוצארט בסוף השיר. והשאלה הראשונה של אותה מראיינת שלפני שניה לא ידעה מה זה דגימה, היתה כיאה לתקשורת הניינטיז החוצפנית – תגיד זה לא יומרני קצת לדגום את הרקוויאם של מוצארט לשיר שלך?
דבר אחד טוב מאוד יצא מהסינגל המוזר הזה. באותה תקופה היתה לאהוד מנור תכנית יומית, מדי צהרים ברדיו. יום אחד כשבוע לאחר שיצא הסינגל, מנור שידר את "מריונטות" ולפני שהשיר שודר אמר משהו כמו – "בלובנד להקה חדשה, אני לא אומר לכם את זה הרבה, אבל תקשיבו טוב למילים, לא כל יום פוגשים הבטחה גדולה, דויד פרץ, תזכרו את השם." לא יודע אם מימשתי את ההבטחה הגדולה, אבל המחשבה שאהוד מנור שם לב למילים וסימן אותם כראויות, נתן לי בזמן אמת, המון כוח ובסיס לאמונה עצמית. על כך אני מוקיר תודה לאהוד מנור, ולשיר הזה.
פרט למנור יאמר לזכותם של בועז כהן, ויואב קוטנר, שקלטו משמיעה ראשונה את העובדה שהיינו להקת פרוג סבטניז עם דכאון אייטיז, ואיטיות ניינטיז. שניהם ידעו למקם אותנו היטב היטב בעולמות שבהם שודרנו ופעלנו, אם להצמיד אותנו לקינג קרימזון, אם לשים אותנו במסגרות של אוהבי מוזיקה מרחיקי לכת וכדומה. ובזכותם "מריונטות" היה אחד מהשירים שהם שידרו רבות, ועם השנים התברר לי שלא מעט אנשים הגיעו אלי בזכות ההשמעות האלו.


למוזיקאים שביננו אוסיף, שאם תהיתם איך עושים את הסאונד של ה"גיטרות גלים מתנפצים ומתפרקים" שמלווה את השיר, אסביר שהיינו צריכים שלושה אנשים בשביל שזה יקרה. יוחנן קרסל ניגן את האקורדים על הגיטרה, אלעד שופן פתח וסגר את את פדאל הוואה-ואה בידיו כמו פילטר ועשה זאת בהתאמה לפריטה של יוחנן ולקצב השיר, ואני קיבלתי את הצליל מאלעד והוספתי לו מודלציה ורטט לפני הדיליי, וסוסטיין לדיליי עד הביט הבא. כך נולד סאונד שעד היום אני לא מצליח לשחזר בשום מולטי-אפקט.
כשהגעתי להקלטת סולו הגיטרה, חשבתי שאם כבר עושים מחווה לרוק מתקדם וההשפעה הענקית של קינג קרימזון האהובה עלי, עם חליליות של סטרוברי פילדס וכינורות מלוטרון של אפיתאפ', צריך גם סולו טריולות מוכפלות. הרעיון הבסיסי ההגיע די מהר, אולם הייתי תקוע עם התו האחרון של הטריולות (ממש באמצע הסולו, סוף החלק הראשון) ולא ידעתי לאן ללכת איתו. יאיר שליידר שהיה שותפי לדירה באותה תקופה, שמע אותי מקליט כשהיה באמבטיה, וראה שאני שוב ושוב נתקע על אותו תו ומחפש לאן ללכת. בגאונות המוצרטיאניות שלו, הוציא את ראשו מהמקלחת לרגע, אמר לי "סי במול", וחזר להתקלח. כך הוא קיבל את הקרדיט בשיר ל"ייעוץ סי במול."
ועוד דבר בקטנה לחובבי אלג'יר, אם אתם שומעים חלק מהצלילים כאן וזה מזכיר לכם חלק מהסאונדים באלבום של אלג'יר, זה לא מקרי, אביב גדג' אהב מאוד את צלילי המלוטרון ששמע כאן, וביקש להשאיל את הסינטי שניגן אותם (JV1080 roland) להקלטות של אלג'יר וכך היה.
התמונה של עטיפת הסינגל נלקחה מצילום של יובל גנות.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.