מיקסים מיקסים סאונד תוספנים

דחסנים, מעכנים ואליפות הקומפרסורים של 2020

קומפרסור - ציור רביב פנחס

מדריך הקניות לשישי השחור 2020 חלק שני.

(לחלק הראשון, ריוורבים פלטות כאן)

והנה הגענו לאחד הדברים החביבים עלי ביקום – מכשיר שיכול לגרום לשינוי מהותי של המוזיקה אחרי שהיא הוקלטה – קומפרסור.

כן אני יודע, האינטרנט הביא איתו הרבה ידע, אבל גם הרבה שיבושים שהוכפלו עד שהפכו לאמת חדשה. כך קרה שרבבות משתמשים מסביב לעולם חושבים שדחסנים נועדו כדי ״לצמצם את הטווח הדינמי״. ככה אמרו להם, זו התורה מיוטיוב שניתנה להם. אם גם אתם שייכים למחנה מצמצמי הטווח, דעו לכם שאין שום צורך בקומפרסורים בחייכם. אתם מוזמנים לרכוש את מלודיין 5, שמכילה בתוכה את הקומפרסור האולטימטיבי, כזה שעובר תו תו, מכה מכה ומשווה את העוצמה הממוצעת והפיקו פיקו פה, לכל עוצמה שתחפצו.

אם כך למה להשתמש בקומפרסור? הו, כי הוא יודע ״להרקיד את החשמל״, כלומר לשנות את נגינת הנגנים, גם אחרי שהם כבר מזמן הלכו הביתה. ואת זה מלודיין לא יודעת לעשות (עדיין) ולכן הגיע הזמן לאליפות במשקל כבד, החיפוש אחרי תוספנים דחסנים הטובים ביותר שאני מכיר במחשב. לא כאלו ששולטים בטווח שבין חלש לחזק (תשתמשו במגבילן יא אללה איתכם)

אז איך משווים פלגינים כל כך שונים ומגוונים כמו קומפרסורים? כאן הזמן לשאול, כמה קומפרסורים בכלל צריך? התשובה פשוטה – במיידי 3, ברחב יותר 5, וכל השאר זה שמנת דיגטלית.
קטגורית ניתן לחלוק קומפרסורים לפי המהירות שבה הם מגיבים, וכאן הזמן לבאר את החמץ ממוחכם ולתקן את אחת התפיסות השגויות שהאינטרנט הביא איתו – מהירות ההתקפה בקומפרסור, היא לא ״כמה זמן הקומפרסור יחכה עד שיתחיל לעבוד, מהרגע שהאות עבר את הסף (treshold)״ שכן אם קומפרסור היה חכיין-דחיין שכזה, אשר מחכה כך וכך אלפישניות בטרם יכסח את האות, היינו קוראים לו טרמולו ולא דחסן.
זה לא מפסיק להפתיע אותי כמה עמוק הושרש השיבוש הזה. קומפרסור לא ״מחכה״ למעשה הוא מגיב מאלפית השניה הראשונית שהאות עבר את הסף. מהירות ההתקפה היא כמות הזמן שיקח לקומפרסור להגיע לשיא עוצמת הדחיסה. לכאורה הבדל קטן מעשית הבדל עצום. זו הסיבה שההתקפה בקומפרסור מאפשרת לטכנאי הקול להיות מעצב מסלולי סללום סקי, ירידה מפסגות ההרים הגבוהות ביותר, ולהחליט כיצד גל הקול ישתנה, באם יהיה עבה, דקיק או טורטיה מישורית.

אז מה לקנות?

אם כן, ברמת היסוד אתם צריכים קומפרסור מהיר מאוד, בינוני, ואיטי וזהו.


רוצים שמות!!! רוצים שמות!!!


כן, הבנתי. אז לא במקרה עד עידן המחשב, כל אולפן שרצה להחזיק מעצמו היה אמור להחזיק בסך הכל שני קומפרסורים – 1176, היוסיין בולט של עולם המוזיקה, ואת האיטי LA2 קומפרסור המנורות הנחשק. שניהם של חברת יורי כמו שקראו לה בארצינו, בחיבה רוסית כאילו היה יורי פוטנם חלוץ מאנשי מהעליה השניה. השם באנגלית היה – urei (שזה השם הקודם של יוניברסל אודיו, אחרי שאיבדו את השם יוניברסל אודיו ולפני שקנו אותו מחדש, והחזירו עורלה ליושנה. אני יודע מסובך, אבל ככה זה היסטוריה, טעויות אנושיות למכביר)

למעשה ניתן לעשות את כל עבודת הערוצים עם שני הקומפרסורים האלו בלבד. רוב המוזיקה ששמעתם עד אמצע שנות השבעים נעשתה באמצעות שני אלו. נכון היו גם אחרים, אבל האינטרנט, איביי וריוורב נוטים להשטיח את העבר על השטיח ולמעוך אותו עם מערוך. נכון, פה ושם היו קומפרסורים נחשקים כפיירצ׳לדים, פדרלים, אלטקים ונוימנים, אבל מדובר על קומפרסורים שגם אז היו נדירים במיוחד. ובוודאי לא זמינים לאולפנים בארצות פריפריה שכמונו.


הקומפרסור השליש שדרוש, הוא קומפרסור חיזקי, מדריך קבוצות שמתעקש עם כולם – דבר חלש. קומפרסור הקבוצות יודע לקחת קבוצה של ערוצים פזורי דעת ולמקד אותם, כך שהם יהיו מכלול עם מטרה משותפת. בעבר הקומפרסורים האלו ישבו על שידור הרדיו ובמפעלי ייצור תקליטים והם היו ענקים עדינים ויקרים במיוחד. המטרה המוצהרת שלהם הייתה להגן על משדר השידור, ליצור אחידות בעוצמת השידור ולשמור שהבזקי קול מהירים לא ישודרו ברדיו, ולא יהרסו את ציוד הרפרודוקציה היקר של המאזינים, רמקולים, ואוזניים.

אבל מוזיקאים זה עם חסר סבלנות, מהרגע שהצליל עבר מהחלומות שלהם, והפך לגלי קול יש להם אפס יכולת לדמיין איך הוא ישמע באוזני אחרים. כולם רצו לשמוע איך השיר שלהם ישמע ברדיו, או בתקליט, כבר באולפן. ככה החלו לזלוג פיירצ׳יילדים ואחרים לתוך האולפנים. המטרה המקורית היתה לדמות את ההשמעה כפי שתהיה בעולם שבחוץ. והכל היה סביר לאיזה חמש שניות, עד שאיזה סטלן אלמוני באולפן מעושן, עלה על רעיון מבריק. ״ומה אם נשלח לרדיו, או למפעל התקליטים, את המיקס כשהוא כבר דחוס כמו ברדיו??? אחי, הם לא ידעו, אחי!!! זה ישמע מדהים , מדהים, אחי, מדהים…״
הא כן, מאותו רגע תפקיד חדש הונחת על עולם הצליל – מרגע שכולם הבינו שזה מדביק את הערוצים יחדיו, חיזקי הפסיק לקמפרס רק קבוצות ערוצים והפך להיות הקומפרסור שמשתלט על כל המיקס.

כמו שקורה תמיד בעולם המוזיקה, אם תמציא גיטרה חשמלית, יופיע הנדריקס ויראה לך איך לקחת את ההמצאה החדשה אל הקצה. כך חברת ssl החלה בתחילת שנות השמונים להוציא קונסולות שהכילו קומפרסור על כל ערוץ, וקומפרסור שנועד לקבוצות, אבל מייד הפך להיות הקומפרסור של כל המיקס – SSL MIXBUS

אלו השלושה ההכרחיים, 1176, la2, והפיירצ׳יילד – ssl על כל המיקס. כמעט כל הקומפרסורים האחרים הם ורסיות כאלו או אחרות, זולות או יקרות של השלושה האלו. כמו שקורה הרבה בעולם המוזיקה, לפעמים היו יציאות משוגעות שהיה להם קטע משל עצמם, כמו למשל הדיינמייט הפצצתי של valley people, אבל שוב, בכל סופר יש לחם וחמאה ויש חמאת בוטנים למאותגרי גלוטן אורגני עם סוכר תמרורים. ובמילים אחרות, קצת פרספקטיבה לא תזיק. אתם יכולים לעשות מיקס רק עם שלושתם, אם לא, הבעיה אצלכם ולא הציוד.

מקום שלישי: ווירדו ומבריק – SOFTUBE GERMANIUM

סופטיוב גרמניום.

בוא נתחיל מהסוף, הגרמניום הוא תוספן יקר, למען האמת אפילו בשישי השחור, הוא יקר מאוד. אבל וואו, איזה עוצמה וכוח יש לדבר הזה. בעיקרון הגרמניום כרכיב חשמלי על גלי קול יודע להעשיר אותם בצורה שמזכירה מנורות אבל שונה מהם מהותית. אם תרצו זה כל הרוחב והגודל ההרמוני של מנורות, בשילוב המהירות והשליטה של קומפרסורים סולידים יותר.

מדובר בקומפרסור מודרני שמצטיין בייחודיותו. למרות שהוא יכול לקרב אתכם לשם, הוא לא יודע לעשות בדיוק את מה שאחרים יודעים לעשות, אבל את מה שהענק הכחול הזה יודע לעשות אין שום דבר דומה. בכל הקשור לגודל, נמוכים, נפח, ודחיסה, הוא בעיקר מזכיר משאית שנזרקת על טרמפולינה. וואחד מכה, אבל ברכות.

ככה מרגיש הגרמניום על אודיו

עוד דבר שכדאי לדעת על מלך הגרמניום, זה שמדובר בקומפרסור מאוד צבעוני. ואני לא מתכוון צבעוני כמו הצהוב והכחול המוזרים האלו, (אם ברינגר היו מייצרים גרסה מוזלת משלהם לפלגין הזה הייתי מציע לקרוא לו איקאיום). חותמת הסטורציה של הקומפרסור הזה, כמו כל דבר שקשור בו היא מסיבית. אם אתה אוהב את הצליל הזה (אני) זה מענג במיוחד, אבל אם אתה בעל אוזנים חובבות סטורציה היי מיד לפנים, וותרו עליו, ותעברו הלאה.

בכל מקרה אני מרגיש שאני משחית את מילותי לשווא, הגרמניום יקר לאללה, אז עזבו וותרו, אני אשאר איתו לבד בחושך ואמעך לאוורסט את הצורה, הוא תמיד נראה לי קצת משונן מדי, מבטיח שכשאסיים אתפנה לעבוד על הצוקים של ים המלח, רק המחשבה על פרק מים ממצד לים המלח עושה לי זקפה לאומית, שלא לדבר על מסלול מגלשת המים – ״המתאבדים״ עם שם אלעזר בן יאיר במסלול לאמיצים או דבילים.

הורדוס, מאחוריך…

מקום שני: הטוען לכתר – Empirical Lab Arousor

EMPIRICAL LABS – AROUSOR

מודה, לא התחברתי יותר מדי לדיסטרסור כשנתקלתי בו במציאות. המכשיר שיצא כדי לחקות את מיטב הקלסיקות (1176, la2, 160) תמיד נשמע לי כמו 1176 שלא ידע היכן לעצור עם הקריזה, והזריק יותר מדי קוקאין לצליל. אם אתה עושה מוזיקה על הסקלה שבין עצבנים למעוכים, זה עובד לא רע. אבל אני נפש רכה ועדינה, אוהב את הקומפרסורים שלי אלגנטים יותר, והדיסטרסור היה פשוט אגרסיבי מדי בשבילי. למרות זאת קניתי את הגרסה של uad שאושרה רשמית בידי היצרן שלהם, דייב דר מהמעבדות האמפיריות. לכן לא שמתי לב לקומפרסור ״המעורר״ של החברה הזו, שהיה אמור להיות הגרסה שלהם לדיסטרסור, הייתי בטוח שברנר ובנימין עשו את זה יותר טוב עם המעורר שלהם.

והו כמה שזו היתה טעות. למרות שהוא מתעקש אחרת, וזה בדיוק כמו הדיסטרסור, דייב דר בנה את אחד הקומפרסורים הכי מוצלחים במחשב, שהוא בדיוק לא כמו הדיסטרסור וטוב שכך. יכולת השליטה האדירה על כמות הסטורציה עזרה לי להתמודד עם המוגזמות של המקור. פרט לכך האפשרות לשנות את האיקיו של הדקטור בפלגין הזה היא נמר בחיתולים, מי שיודע מה הוא עושה, יכול לגרום לו לנהום ואו לגרגר בדיוק על מה שצריך. מה שכן תזוזה לא נכונה והכל מתמלא קקי נמרים, ראו הוזהרתם. אבל ההברקה הגדולה כאן זו היכולת לשנות את עקומות ההתקפה של הקומפרסור, מאפשרת לכם לעשות דברים שבמציאות לא יכולים להתקיים, דברים שמי שמבין איך קומפרסור מרקיד את החשמל, יחגוג איתם.

הבאג היחידי בקומפרסור הזה שיכול לחקות את כל הקלסיקות (שוב פרט לאיטיים ולסטורציית הרמוניה שניה כמו במנורות) זה המחיר, 200 דולר זה מחיר של חבילה אחרת, ובנוסף לכך, אין ספק שהתחרות קשה ועזה, אבל אם תהיה הנחה שווה במיוחד בשישי השחור, שווה לגרוף את הקומפרסור הזה במהירות, הוא בהחלט יכול לשמש בכל השימושים בהצטיינות.

(ולכל התוהים, חוץ מה LA2, כן אני מעדיף אותו על פני ההדמיות של UAD וסופטיוב, מה עוד שמבחינת cpu הוא קליל)

מקום ראשון – אלוף העולם 2020 – DMG TRAKCOMP

DMG – TRACKCOMP

אני יודע, זה הכי ״לא סקסי״ שבעולם. אין לכלוך של מנורות שחוקות, אין גרפים יפים שזזים, זה פלגין שאומר לך, אחשלו – עזוב אותך משטויות, תעבוד. וזה בדיוק העניין עם הקומפרסור המדהים הזה, הוא פשוט עובד ועובד פשוט.

פלגינים משקפים יותר מכל את האישיות של המפתחים שלהם. דייב גאמבל האיש שמאחורי החברה המבריקה הזו הוא בדיוק כך, אין לו כוח לשטויות. הוא רוצה כלים שעובדים פשוט ויאללה הלאה. הטראקומפ אינו חדש, אבל הוא התחדש בגרסה השניה שלו והוסיף עוד כמה מודלים של קומפרסורים.

הטרקומפ מצטיין במיוחד בהכל, ה1176 שלו נהדרים (וכמו שצריך יש שתי גרסאות, אחת רוצחת לתופים (d), והשניה היא לבנונית יותר (A) ומותאמת יותר לשירות מה שקוראים בלשון עבר, הפס הכחול) 2 מתוך 1, בהצטיינות.

בטרקומפ יש גם קומפרסור bus של ssl וקומפרסור ערוץ של ssl שניהם מעולים ונשמעים לגמרי שם. 2 מתוך 2 בהצטיינות

לגבי הla2 של הטרקומפ, בזה הוא פחות מצטיין. הדחיסה טובה, ובהחלט עושה את העבודה של ריכוך ושיכוך לכל מה שדורש את זה (קולות רגועים) אך הסטורציה, אותו אלמנט מעשיר הרמוניות שהמקור ידע לעשות, לא תורגם כל כך טוב למודל שכאן. בצורה משעשעת זה la2 הכי fet שאני מכיר, הסטורציה שלו מזכירה יותר את העולם של ssl ו1176, מאשר המנורות המעשירות של המקור.

את מה שאין לו במנורות, הטרקומפ משלים בהדמיה מעולה של הדיביאקסים 160-165 הקלסים, מעין גרסה פחות אגרסיבית של ה1176, בחצי הדרך בינם לבין הSSL. וכמו כן הדמיה של הAPI 2500 עוד קומפרסור חזקי לקבוצות שעובד טוב מאוד על תופים, ופה ההדמיה שלו אכן מוצלחת. כדי לסגור את החבילה המוצלחת במיוחד, יש כאן בונוס את הקומפרסור מתוך קונסולות הTG של אייבי רואד, זו שהחליפה את קונסולת המנורות ועליה אמר אלן פרסונס שהוא לא סבל אותה, ולכן לא השתמש בקומפרסור שלה אף פעם. אבל הקונסולה הזו עשתה אי אלו אלבומים שנשמעו סביר, ומכרו כמה עותקים. דארק סייד אוף דה מון של פינק פלויד, ושנת החתול של אל סטיוארט. כך שגם אלן פארסון צריך ללמוד לפעמים שציוד לא עושה מיקסים. בשורה התחתונה ובקיצור זה האולר השוויצרי של עולם הקומפרסורים, אם אתם צריכים אחד שלא יודע לעשות הכל אבל יודע לעשות מעולה את מה שצריך, מצאתם.

חכמולוגים, מוזרים וכל השאר


אם אתם מרגישים שהכיסים שלכם עמוקים, והטעם שלכם ייחודי, ואתם צריכים משהו שלכל האחרים אין הנה כמה דברים לא הכרחיים ונהדרים.

 SONIBLE – SMART:COMP

כל הקומפרסורים הקודמים דורשים ידע והבנה כדי להרקיד אותם, אבל אם בא לכם פשוט משהו שיקטין את הדינמיקה, ולא יסבך לכם את החיים – לכו על הקומפרסור החכם של סוניבל. פשוט שים אותו על הערוץ, למד אותו, ושכח ממנו. הוא עושה את העבודה, ועושה אותה טוב. בנוסף הוא יודע לעשות אותה בחוכמה וסוניבל ממשיכים לשלוח את הקומפרסור החכם שלהם לבית ספר, מה שמבטיח שהחכם הזה יהיה חכם יותר. ועכשיו הוא גם במחיר מעולה, הזול מכל השאר כרגע.

FUSE AUDIO LAB – כל האיטיים אצלי!

החברה של ריימונד דרטאווה, פשוט מתמחה בקומפרסורים על בסיס מנורות, (ולא נכנס כאן לרזי העניין של וארי-מו, לעומות הטלאופטו) איטיים ומרוככים. אם אתם צריכים השלמה לשני המצטיינים המהירים של הרשימה הזו, כאן המקום למצוא אותם.

ה VCL 25A קומפרסור מצוין על שירות, מיקסים וכל מה שדורש את עוצמת הרכות. בניגוד לגרמניום הסטורציה שלו מעודנת במיוחד ולכן הוא יכול לשמש גם כקומפרסור בכמה וכמה נקודות לאורך המיקס במקביל.

בדומה לו ניתן למצוא את ה VCL-515, עוד קומרפסור נהדר. גרסה כוחנית יותר לקומפרסור המנורות ושימושית גם על תופים ומיקסים, עם סאונד יציב ונוכח אבל בהחלט לא פאזי.

לטעמי הVCL 864 מכיל את הסטורציה המוצלחת ביותר, מבין השלושה והוא בהחלט ניחן באותו קסם שממלא בדיסה את החללים במיקס שלכם, כלומר מדביק הכל יחדיו להשמע ממוקד וביחד, שימו לב שאם אתם מקמפרסים יותר מדיבי שניים על כל המיקס שלכם, אתם קצת מוגזמים, מצד שני בלי אנשים מוגזמים כלס פול, ולאו פנדר, לא נוצרים צלילים חדשים.

פולנים ועקשנים – PSP

PSP הם חברה ותיקה, ולמען האמת די משונה. מצד אחד יש להם תוספנים שמגיע להם להקרא קלסיקות דיגטליות, ומצד שני יש להם מין מדיניות של בשר ותפוחי אדמה בכל הנוגע לעיצוב הדברים ופונקציונליות שלהם. זה לא נורא כשלעצמו, אולי לא כל כך מלהיב, אבל יש תחושה לעיתים שהחברה האלו, לא בדיוק חיים במאה העשרים ואחת בעיקר בכל הנוגע לענייני תמיכה, והם היו זוכרים בתואר המפוקפק להיות החברה עם התמיכה הגרועה ביותר בכל הזמנים אלמלא היתה חברה אחרת שעקפה אותם (בהמשך). באחת הפעמים שכתבתי להם שאני לא מצליח להתקין את הפלגינים שלהם בגלל אמצעי ההגנה שלהם, קיבלתי מהם את התשובה המזהירה -״אנחנו לא מבינים מה אתה רוצה, אצלינו זה עובד.״

ל PSP, יש די הרבה מעבדים של תנועה, אבל אני רוצה להמליץ על שני קומפרסורים נהדרים שלהם, שלא כל כך מוכרים וחבל שכך, שכן שניהם מצוינים.

הראשון הוא הOLD TIMER בכל מהדורותיו. מדובר במין lA2A שהזדווג עם פיירצ׳יילד ויצא להם ילד קצת איטי וחולמני אבל בקטע טוב. מה שמעניין בו זה שהוא יודע לדחוס גם אחרת לגמרי מההורים שלו, הוא טוב למיקסים, ולדברים שאתה רוצה בדיוק את המעט שיחזיק אותם במקום וזהו. יש לו סטורציה, או יותר נכון ארומה של סטורציה, מאוד עדינה ורכה. זה כמו חמאה או שמנת פולנית. יש בזה משהו מנחם, וכל עוד אתה לא יהודי ורודפים אחריך עם קלשון, אתה בסדר.

השני הוא מין אנטי תזה משוגעת לגמרי לרכות העתיקות הפולנית הקודמת. התאום המרושע כמו שאני קורא לו הוא קומפרסור פסיכי במהירות ובעוצמה שלו, אבל עם טוויסס סכיזופרני. יש לו את אחת ההצלפות החזקות ביותר במחשב שאני מכיר. שום קומפרסור אחר לא עושה את התנועה שלו. תנועה שגורמת לסט תופים להרגיש כאילו מייק טייסון מתופף עליהם מבפנים עם כפפות אגרוף. מצד שני זה מרגיש כאילו טייסון קודם התלבש בטוקסידו ואז בא להרביץ. זה מוזר, וקשה להבין איך זה בו זמנית גם מתפרץ עליך וגם מוחזק כל כך. אבל זה ייחודי וזה בהחלט שימושי. אם אתם מורידים את הדמו, תדחפו אותו לאקסטרים, שם הוא אוהב לחיות ולא לתת לחיות לחיות.
בשבוע שעבר הייתי צריך לייצר קטע מוזיקלי שבו נדרש איזה אגרסביות, אבל גם עידון שיעבור את המסך הגדול, וזה בהחלט היה הכלי שעשה את העבודה ועשה אותה בצורה מדהימה. כל מי ששמע את זה תהה איך הגעתי לצליל המשוגע הזה (הפרויקט עדיין בתהליכי הפקה לכן לא יכול לשתף) ומודה, התאום המרושע היה התורם העיקרי למאמץ המלחמתי.

תגלית השנה – KORNEFF – PAWN SHOP COMPRESSOR

קורנף צצו השנה משום מקום, והביאו שני קומפרסורים פשוט מעולים. הראשון והשווה משניהם זה קומפרסור בית העבוט. מהרבה בחינות מדובר במין רמיקס של כל קומפרסורים המנורות הקלסיים סטייל פיירצ׳יילד שהם לא פיירצ׳יילד . אם זה מבלבל אתכם, תחשבו איך זה מבלבל את האנשים בבתי עבוט. בכל מקרה מדובר בקומפרסור מסיבי עם המון, המון, המון אפשרויות שינוי בסטורציה, ככה שמעבר להיות מדחס מוצלח, הוא גם קופסת טושים מעולה. אני אוהב לפתוח אותו כשאני רוצה להיות מופתע ממה שיצא, ובנתיים הוא יודע להבריק על הרבה דברים שדורשים קשת בשיער ועל המיתרים. קורנף הוציאו עוד קומפרסור, הדמיה של ssl, אבל בקטע איזוטרי של קומפרסור הטוקבק של הקונסולה, זה שאיתו עושים את הגייט ריוורב המפורסם. הם מבטיחים עוד קומפרסור עד שישי השחור, מה שאומר שיש להם עוד יום אחד להעלות את הקוף שלהם למגרש המשחקים. אבל אם לשפוט לפי הקומפרסורים שלהם עד כה, מנומס, זה לא יהיה.

יאללה, נמאס לי לכתוב. אם יהיה לי כוח אוסיף עוד כמה דחסנים לרשימה, אז תעשו רפרש מדי פעם. אבל אם אתם עדיין קוראים את זה ולא הלכתם לעשות מוזיקה, יש משהו מאוד מאוד מוזר ביחס בין יצירה לאיסוף אצלכם. לכו לעשות מוזיקה.

תהנו או משהו כזה.

0 comments on “דחסנים, מעכנים ואליפות הקומפרסורים של 2020

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

%d בלוגרים אהבו את זה: