מריונטות

כשיצא אלבום הבכורה של בלובנד ב99' עמדה בפנינו בעיה קשה. להקות צריכות סינגלים, כדי שידברו עליהן ואיתן ברדיו, ובתקשורת. ולאלבום לא היה שום סינגל טבעי. מריונטות לא היה המועמד הראשון. נתחיל בזה שמדובר בשיר מורבידי עם מילים לא פשוטות, מילא זה, לא היה לשיר פזמון. הוא מתחיל עם ליין חליליות מלוטרון מאוד פסטורלי שלא קשור…

קייט בוש והבולבול

הספוטיפיי החליף שירים באקראיות. פלייליסט הבוקר בדרכים. משינה שרו על הסוכן הכפול - שקט, רמונס עם בליצקריג פופ - שקט, אך כשקייט בוש עלתה לאנקת גבהים הופיעו הזמרורים. לאחר מכן הבזקוקס הרעישו עם התאהבויות במי שאסור - שקט, ואז קייט בוש כסחה עננים -זמרורים עזים.אמרתי ודאי מקרה הוא, הבה ונתחכמה לו. ניגנתי אלניס -שקט, חוה…

הסוודר או חולצת הטי – חפצי מעבר והשתנות הדורות בשירים.

הנה השוואת שירים ודורות קטנה. בשני השירים בהם אדון, יש חפצי מעבר מיטונימים מבד המסמנים את הפרידה מאהוב/ה, אולם התייחסות שונה לחלוטין. מצד אחד נמצא הסוודר שלקח אהובה המחושב של דורון טלמון מג'יין בורדו. לכאורה, טלמון מדגישה באמצעות השימוש בסוודר את אובדן אהובה, אולם השיוך שהיא נותנת לו מפיל אותה בפח של עצמה - "הסוודר…

בלובנד, עשרים שנה אחרי הכחול הגדול.

8.6.1999 היום לפני עשרים שנה, נשלחו הדיסקים של בלובנד ממחסני הד ארצי אל עבר חנויות המוזיקה בארץ. בדיוק שני עשורים חלפו מאז שהתנגנו התווים:  רה, לה, מי, פה דיאז.  זו היתה הפתיחה של ערים וזיכרון, כך נפתח האלבום של בלובנד, כך הסתיימו חיי הראשונים והתחילו חיי השניים.  רה, לה, מי, פה דיאז.  הקול הנוגה ולאה…

כל מה שנשלם ולא תם, מילים לזכרה של יעל לוי-חזן ז"ל

"זה לא הוגן, פשוט לא הוגן..." לחשה לי חברה בדמעות, בהלוויתה של יעל. והיא צדקה. יש משהו לחלוטין לא הוגן ומקומם בפער הבלתי נתפס הזה, במשקולות הלא מאוזנות האלו, בין מאות, אלפי ומיליוני השנים שבהם אדם יהיה מת לאחר חייו, ביחס לכמות הזמן שהוא חי על פני האדמה. פרק זמן קצר אשר לרוב נמדד בטווח…

 תראו מי חזר – לאה גדאייב ספקטור

לעתים נדמה שזה פורמט מת לחלוטין. רק "עוד זמרת עם גיטרה", ובכל זאת מאי שם מגיח שיר כזה ומזכיר לך שהכל קשור למהות וכוונה פנימית. אני עובד עם יוצרים בתחילת דרכם ועם השנים הבנתי שהבעיות שאני התמודדתי איתן בתחילת דרכי, הן אחרות לחלוטין מבעיות הזמן הזה. בעולם שכולו אקס - וואיי - זד פקטור, קשה…

דואט לגיטרללה ואגם, מוזיקה מאגם מרגיס, ליטא 2017.

ליטא היתה המדינה האחרונה באירופה, לקבל עליה את המונותאיזם. למרות כל הכנסיות היפות, אני לא בטוח לגמרי שהליטאים, אכן קיבלו עליהם את עול השילוש הקדוש שהוא אחד וכו'. שרידי הפגאניות פה נמצאים בכל מקום, והליטאים אף מתגאים בהם. כמה ימים לצד אגם שקט ומהפנט גרמו לי להבין את משיכת הפגאניות לעומקה ולרוחבה. האל שבשמיים נותר…

בקרוב נמצא ומחיאות כפיים- סיה, גבריאל בלחסן והאמן הממאן להתמיין באור הזרקורים.

לא ידעתי מי זו סיה, אבל יום אחד בנסיעת ערב, התגנב לו שברון הלב הזה ברדיו. זה היה כל כך חזק שלא יכולתי לנהוג. עצרתי, הקשבתי ודמעתי. זה לא קורה הרבה כמו שהייתי רוצה להאמין, שאני מרגיש דברים בעוצמה הראויה להם, כולנו ממוסכים אבל דרך כל המסגרת המופקת לעילה ולעילה, השיר הזה הכיל משהו שבעט…