"עכשיו הוא כבר לא…" – הדרך להייקו בלוז # 5

שלום לכם. אם הגעתם לכאן בחיפוש אחר המלצות מוזיקה, סיפורים משעשעים, או כל דבר שאיננו קשור בי כבן אדם ומוזיקאי - דלגו על הרשימה הזאת ותמשיכו הלאה. אני כותב זאת לא מתוך התנצלות, כעס או צער - חלילה. אני כותב זאת מתוך ידיעה שהרשימה שמתמשכת לה במורד העמוד מתחת לשורות אלו, היא בפרוש לא רשומה "מקצועית" כפי שנהגתי לכתוב…

"מקום בתוכי" – הדרך להייקו בלוז # 4

אף פעם לא אהבתי את רחש האדרנלין של הקו הירוק. יפנו אלי או שלא? האם אני נראה חשוד? מעבר לכל המחשבות כיצד יש ללכת לאורך הקו הירוק, עלתה בי התהייה כמה זה בסדר לתחמן את המדינה שלך. בכל מקרה, תהוי קהוי עם כתף כמעט פרוקה, מצאתי את עצמי בחמש לפנות בוקר עומד בדד במסלול האדום. בצורה לא מפתיעה כלל, עמד…

"עצוב כמו מים" – הדרך להייקו בלוז # 3

  כבר בתור ילד, כשנשאלתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול (מה, רק אותי שאלו שאלות מוזרות שכאלו?) הייתי עונה בלאות: דוב פנדה. יש הרבה סיבות למה חשבתי שאני רוצה להיות דוב שנערץ על מיליארד סינים. אבל העיקרית שבהן היא כי לא הייתה לי ברירה, לא משנה כמה שעות ישנתי ביממה - העיגולים השחורים מסביב…

"יפה כמו שקט" – הדרך להייקו בלוז # 2

(צילום: יוסי אלבז מתישהו בשנת 2001 ) האודיסאה שלי בחלל התחילה ב - 2001.  בד בבד עם התפרקות בלובנד נסגר גם "נויז" - אולפן ההקלטות המסחרי שהיה לאלעד ולי. לאחר קיץ ארוך של חוסר עבודה, התרכזתי מסוף השנה והלאה בנסיון להיות אדם נורמלי מהישוב. שלושה ימים בשבוע הייתי מורה לגיאוגרפיה בתיכון, וביומיים הנוספים הייתי מרצה לסאונד והפקה במכללה. אין לי שום בעיה לקום מוקדם…

"ממלכתי תמורת כלום" – הדרך להייקו בלוז # 1

ושוב השאלה הזאת שמציקה לך בצד - איך בעצם הכל התחיל? מציקה בגלל שאין לך מושג, ומציקה כי גם אתה בעצמך שואל אותה כל הזמן. איך קרה שיום אחד החלטתי שמה שאני רוצה לעשות זה מין בלוז יפאני בישראלית. מה הקטע?  בראיה לאחור הדרך תמיד נהיית מובנת יותר. אבל בואו ניקח אתכם לסוף ההתחלה, אי שם…