מתישהו בתחילת חודש יולי 1999 מצאתי את עצמי נוסע בסיטרואן קטנה וחבוטה של חבר אל קצה הערב. הייתי בסוף שנות העשרים לחיי, חודש אחרי שאלבום הבכורה הבודד של בלובנד ראה אור, וחיפשתי ללא הרף משהו שירפה את תחושת הבדידות. היא היתה מגיעה מדי שישי לחנות שבה עבדתי בקניון המאופק בעיר האבק, צמוד לתחנת הנדידה של…

Continue reading ➞ ילדתי שלי, מאיר אריאל והמוזה, צומת אחת לפני התהום.