שישה עשר שירי תקווה, ושנה חדשה…

שישה עשר שירי תקווה... רוב הזמן נדמה לי שאני כותב לעצמי, מאיר את החדר, מתבונן בעץ שמכסה את הקירות, מתחיל לקשור מילים בין המקלדת לבין הצלילים שאני שומע ורוצה שכולם ישמעו, חולם על היום שבו תהיה לי תוכנית רדיו יומית, שבועית, חודשית, הכל הולך. בסך הכל כדי להשמיע את כל מה שאני מוצא בו יופי, שיהיה יותר יופי בעולם המסובך הזה, שיהיה רק טוב…

כמה מחשבות על מוזיקה גרמנית

"אדולף היטלר, 1939-1945 הסיבוב  האירופי" חולצה מחרידה שחביבה במיוחד על מוזיקאים ניאו-נאצים. גרמניה. ושמישהו יעז להגיד, שזה לא השם הכי טעון כאן בסביבה.  בואו נשפוך את זה ישר בהתחלה. כן, אנחנו יהודים.  וכן יש לנו קטע אמביוולנטי עם גרמניה. איך שלא נסובב את זה עם מילים כמו אנחנו והם, פעם והיום, הרי שבסופו של דבנרצה או…

היו זמנים במערב – פרידה מגיבור

אם יש משהו שאתה לעולם לא יכול להחליף זה את הגיבורים שהיו לך בתור ילד ולי היו כמה כאלה,איבל קניבל הפעלולן הבלתי נלאה שקפץ עם אופנוע מעל כל דבר שזז או עמד, ג'ין סימונס מקיס שהערצתי את היכולת המופלאה לגעת בגבות שלו עם לשון שותתת דם. קלינט איסטווד וצ'ארלס ברונסון. עם צ'ארלס ברונסון ידעת שאתה…

ג'נדק – האיש שלא שם

רובם של האנשים משרתים את המדינה לא כבני אדם, אלא כמכונות עם גופם. הם חיילי הצבא, הסוהרים והשוטרים. ברוב המקרים אין הם פועלים בחופשיות על פי מצפונם או שיפוטם המוסרי, אלא שמים את עצמם באותה מדרגה כמו העץ, האדמה והאבנים. אם היה ביכולתנו לייצר אנשי עץ, סביר להניח שהם היו יכולים למלא את התפקיד באותה…

טאונס ואן זנט – האיש שבחר להיות לוזר

"לפעמים אני לא יודע לאן הדרך המלוכלכת לוקחת אותי לפעמים אני פשוט לא יודע למה, אבל אני ממשיך להמר, לשתות, לנדוד, כי זה יותר טוב מאשר לשבת סתם ולחכות שאמות." http://www.youtube.com/watch?v=l4zfEkKs2ZM טאונס ואן זנט היה יכול להיות מישהו בעולם הזה. הוא יכל לגמור את הפנימיה הצבאית, להתגייס לצי להיות טייס כמה שנים, להשתחרר להיות איש…

טלויז'ן – מארקי מון – אור מנחה בחשיכה.

זה תמיד מתחיל בעטיפה, ארבעה אנשים עומדים כראש חץ מסונכרן שעובר דרך העדשה הרזה של מייפלת'ורפ ופוגע לך ישר בין האוזניים. הנה היד הגרומה המושטת לעברך, ספק ההזמנה ספק תנועת ביטול של טום מילר. אותו טום מילר ששנא את הבירה שמיסגרה את שמו ללב אמריקה, אותו לב שממנו רצה לברוח כדי להפוך לפריק הנוירוטי שיקרא טום ורלן, גיטריסט,…

רגיש כמו ברוס לי

העכבר נלכד. בניגוד לכל עצות הסבא שנתנו לי הסתבר שלא גבינה צהובה, לא במבה, לא לחם לבן עם שמן זית ולא שטר של מאה.  כל שנדרש היה פשוט חתיכת פסטרמה והעכבר הקטן נלכד. כאן מתחיל השיקול המוסרי לטרטר בך. להרוג  או לשחרר? הצד הנחמד שבי אומר: עזוב, מה אתה אלוהי העכברים? אתה צריך להוציא להורג יצור…