גבינה רוסית

היתה לו את אותה תכונה לא מוגדרת של מי שלעולם לא ישתלב בסביבתו החדשה. במעט האור שהסתנן פנימה אל מעמקי ה"סופר-זול" בו שכן מדי יום,  ניתן היה להבחין בקלישות פניו הורדרדות. מעין מזכרת מעולם אחר בו שכבת שומן היתה הכרח כדי להתגונן מהקור הכחול של החורף. בימים הקשים של תחילת הקיץ עטו פניו זיגוג זיעה…

האוטובוס

היום היה צהוב במיוחד. ירדתי במדרגות האפורות אל המדרכה. דרך משקפי השמש,  העולם נראה הרבה יותר אפשרי. הלכתי אל עבר תחנת האוטובוס ונעמדתי לצידה. נער ונערה גזורים מחולצות מדריכים כחולות של "הנוער העובד והלומד" רצו אל התחנה במהירות. הם ניסו לתפוס את קו שש שהתקרב אל התחנה. כשהצליחו להגיע לתחנה לפני האוטובוס התחלפה הבעת השמחה והציפיה על פניהם…

איתח'לו מז'יאלו.

הוא  התבונן במבנה הפלסטיק המוזר שעמד מולו בצומת הרחובות כאילו ראה אותו בפעם הראשונה.  היה משהו כמעט לא הגיוני בחוסר ההשתלבות של כל הפלסטיק הכתום והכחול  הזה על רקע האפור הגדול של מרכז הנגב. הזויות המשונות של התא המוזר והאור המהבהב קלושות של שלטי החזית, נראו לו יותר מכל כפח זבל מעוצב מדי שנפל מאיזה מטוס שחלף מעל…

היונים

    יותר מכל שנא את רעש היונים בשבת בבוקר. כל השבוע היה מתעורר מצלצולי בית הספר הסמוך לביתו. צלצול  ארוך שניגן במחרוזת עליזה מדי את "גשר לונדון נופל", ו"יונתן הקטן" ממוזגים אחד אל תוך השני, כאילו היה יונתן ילד לונדוני, כאילו התמזה זרמה  מתחת לאנדרטה. תהה מה קרה לצלצול של פעם ומדוע כבר אין צלצול פעמון פשוט שיעשה  "פרינג" אחד קצר…

כנפיים שבורות

  חמות, מעיקות וארוכות היו השבתות האחרונות של הקיץ.  נעות לאיטן לאורך הכביש השומם שהקיף את הישוב הקטן, מתמתחות כחילזון הנע בין צללי הברושים ומותירות פס כסף מבהיק על גדרות התיל. פשוטה, מתוקה ומחניקה הייתה מנת המוסר השבועית שקבלנו בצמוד לעוגת שמרים וסירופ דביק לאחר תפילת שחרית. עייפים, איטיים וממאנים, נאספנו חבורות חבורות של יחידי סגולה בחולצות שבת לבנות על המדשאות המצהיבות. בשתיקה מלאת סבסובי…

סרטים ישנים

זאת קומדיה של טעויות הוא אמר, החיים תמיד נגמרים כמו בשוט  ההוא של טרנטינו, אתה שוכב על הרצפה מאמץ את מוחך להבין מאיפה הסצינה הזו מוכרת לך כשבפועל אתה מדמם כמו ממטרה. למה אני חושב שהמילה אהבה לא תופיע כאן בשום סמיכות?  שאלתי אותו. "כרגיל, אתה טועה." הוא אמר.  "אבל אם אתה ממש מתעקש -…

שייח' פרטייטו

  "איזה מזג אויר פסארה, (לטובת קוראינו בני האליטות הישנות נסביר שמדובר בבביטוי מקביל ל-מעאפן. אבל במרוקאית וכן, הרבה יותר מעאפן) , אני לא יודע אם צריך ללבוש סוודר או ספידו! כל יום משהו אחר, יום שמש, יום ערפל, ויום באשל. אני אומר לך מאז שהחזאים האשכנאחסים האלו השתלטו על מזג האויר בטלויזיה, הכל התחרבש…

קדחת קצה המילניום

בינו לבין עצמו גיחך על הזקנה ההיא בצרפת שנוכל ממולח ובעל תושייה מכר לה גלולות נגד באג אלפיים. איזו טיפשה נאיבית, איך הצליח לשכנע אותה שאם היא רק תבלע כמה כדורים היא תנצל מוירוס המחשבים של שנת אלפיים. "אבל בעצם מה ההבדל בינינו?"  תהה, "גם אני בדיוק כמוה, מגבה,  ומגבה, מתוך מחשבה שזה ישנה משהו.…