בלובנד, עשרים שנה אחרי הכחול הגדול.

8.6.1999 היום לפני עשרים שנה, נשלחו הדיסקים של בלובנד ממחסני הד ארצי אל עבר חנויות המוזיקה בארץ. בדיוק שני עשורים חלפו מאז שהתנגנו התווים:  רה, לה, מי, פה דיאז.  זו היתה הפתיחה של ערים וזיכרון, כך נפתח האלבום של בלובנד, כך הסתיימו חיי הראשונים והתחילו חיי השניים.  רה, לה, מי, פה דיאז.  הקול הנוגה ולאה…

גוש הסוכר, ריו דה ז׳נרו

מהפכה של שמחה – סיבוב הופעות והרצאות בדרום אמריקה

"לפני כמה זמן פגשתי שני תרמילרוס כאלה, מדברים ברחוב, ותפסתי מילה בעברית, הם חיפשו אמפנדס, פניתי אליהם והסברתי להם בעברית איפה כדאי. התפלאו ושאלו, רגע מה אתה - ארגנטינאי? יהודי? ישראלי?"החיוך הדק מעיד על מורכבות ההבחנה של יוסף רוזנזון. כרבים מאיתנו, שני התרמילרוס בטיול אחרי הצבא בדרום אמריקה לא שיערו לעצמם שבבואנוס איירס הענקית מסתתרת…

ניק קייב מציג : גן עדן, המשיח ובלוז החלקיק האלוהי – הופעה בהיכל המנורה וללא מבטחים.

אז ככה מרגיש הבוקר אחרי קבלת התורה? ככה מרגיש ההנגאובר ביום שאחרי חטא העגל? ככה מרגיש היום השדוף לאחר שכל העשן מממגדלי התאומים התפוגג ונותר רק החלל הריק? היום אני חורבה מפוארת וחלולה, מיכל חסר תקנה של קרעי זכרונות מרגע השיא של חייך, שהתרחש לפני שעות ספורות. הרגע שבו עמדת לפתחו של הר געש, הצצת…

שיחות על סליחות, עם אבא ומעיין

ערב לפני יום הכיפורים. אבא: מה למדת היום בבית הספר? מעיין: לא יודעת. אמרו שמחר יום הסליחות והשמיעו לנו ילד ערבי אחד שר... אבא: מה? מעיין: כן... משהו כמו (שרה) אבא: חטאנו לפניך??? רחם עלינו?? מעיין: כן זה נו בערבית. אבא: חחח $#@! (נקרע מצחוק ודמע) מעיין: אבא, מה... מה מצחיק?? יש מלא ערבים ששרים…

יום הולדת – יום המוות. מחשבות לחיי גבי סברנסקי ועל מותו של טל קרסניצקי.

הבוקר ליוויתי את מעיין אל תוך בית הספר. כשנכנסנו, התבוננתי בילדי כיתות א' שרצו בחצר. מגוון ילדים בבוקר מעורפל כמו נטענים באיטיות מהשמש העייפה, קופצים בזמן לא זמן, נופלים וקמים מאושרים מחסד אי המודעות לזמן ולסופיותו. כשצלצל הפעמון נעלמו הילדים חבורות חבורות אל תוך הכיתות, אך ילד אחד נשאר לבדו באמצע החצר שקוע בענייניו. כשהרים…

פירמידות העונג של ציון ובושם הפלא האפל

  "מרחוק זהב קורא לי, מקרוב פלסטיק מקומט" כתב גבריאל בלחסן, וקלע בדיוק רב אל החיפוש הממכר עד כדי זיוף אחר האותנטי במקומות שכוחי אל. יש משהו מאוד נאיבי וקולניאליסטי במחשבה שאי שם בקצה השמים ובסוף המדבר, מסתתרת איזו קהילה שהמודרניות לא הצליחה להכחיד כליל, והם מצליחים לשמר משהו מהפעם של פעם, איפה שהזמן עמד…

צילום המדבר בשדה בוקר.

משהו על הדרך – עולם לא מושלם.

יש גם ימים כאלו, מהלומות ומהמורות ברצף בלתי הגיוני או הגון, גדרות מתעלקות הדרכים מתעקלות ומחסומים נערמים מכל עבר, והאופק הולך ומתרחק כשהספק שמאמיר ומכרסם בך, להמשיך? וכמה עוד אוכל למשוך? ולאן? וזה משנה משהו? ואולי.. ואולי... ואולי... בסוף אחד השירים הפלאיים שנכתבו אי פעם - "עריקת חיות הקרקס", סיכם ייטס את המסע אל שאול…

אלן הולדסוורת' והתו האחרון – כמה מילים לזכרו של ענק עדין.

האחיין שלי תואם, בן 11, הופך להיות גיטריסט מצוין בימים אלו, לפני שבוע הוא שאל אותי אם אני חולם על גיטרות. ואם כן על מה אני חולם? סיפרתי לו על ההפרעה הנדירה בשינה שמקשה עלי לחלום, אבל השאלה עוררה את הזכרונות העתיקים ומבעד קרעי הזמן החל לחזור אלי חלום שהיו בו גם צלילי גיטרה. הלכתי…