לבקשתכם – "מקום בתוכי" – אקורדים לנגינה.

https://www.youtube.com/watch?v=N6xVv_7tP54 בחודשים האחרונים הטפטוף הפך למבול, מסיבות סוף שנה בגן, בבית ספר, במכינה הקדם צבאית, בטקס ההוא ובטקס הזה, בר מצוות חתונות, הלוויות וכולם שואלים - איך אתה מנגן את "מקום בתוכי" ? אז החלטתי לייעל את העניין ובמקום לענות פרטני לכל אחד, פשוט להעלות את האקורדים של השיר כאן. תהנו בסולם המקורי של הייקו…

התשוקות המכונפות שלה - דויד פרץ והייקו בלוזבנד

התשוקות המכונפות שלה

השבוע נכחתי בהרצאה מעניינת מאוד של חיים שמש במסגרת סדרת ההרצאות של מרכז הצעירים בבאר שבע - תעשיית המוזיקה. ההרצאה היתה מאירת עיניים ומסמררת אוזניים לכל אמן מתחיל ומתקדם, שכן היא עסקה בדבר שרוב היוצרים הפועלים לבדם לא מתיחסים אליו - בניית הקריירה למרחקים ארוכים.  בקצרה מה שלקחתי מדברי שמש היה לחשוב על היצירה במונחים יותר…

המוות בא לפנות בוקר - דויד פרץ

המוות בא לפנות בוקר

האור המקפח של תחילת אוגוסט התגבר על כל המחסומים, התפתל לו וחדר דרך חרכים צרים בחלוני. פסי אור נמתחו על הקיר מפלחים את החושך העוטף, מכים בעפעפיים כפרפרי אש, עד שחדרו לתודעתי. פקחתי את העיניים - שוב הובסתי בידי השמש, הבוקר רק עלה ויום שלם הפריד ביני לבין ההופעה בלילה. כדרכן של הופעות גם זו…

ביום שהקרקס הגיע לעיר – מומוס בתל אביב.

אמש חויתי את אחת ההופעות הטובות בחיי. עם רטיה ורודה על עין אחת, מיקרופון בידו השניה, אייפד בתור להקה, והתמסרות טוטאלית לאמנות, חיים ותשוקה לכל דבר מוזר, מרתק, אחר, יפה ואנושי. ראיתי במו עיני את מה שניתן להכתיר כמפגש פסגה בין דיויד בואי, קפקא, מרסל מרסו וסנסציית הפופ היפנית - חתלתול הגוגל. במשך למעלה משעתיים…

מעבדות לחירות מוזיקה היא אהבה, שלעולם אינה מתממשת. .

לפני שנתיים יצאתי מעבדות לחירות. חסם אחד גדול השתחרר בראשי. הבנתי שאף אחד לא יושב מחכה לאלבום הגדול הבא, וגם אם יש מי הממתין שם בחוץ,  צריך לשלם הון תועפות לאנשי יח"צ ומחץ מתווכים מתווכחים ומביכים בשביל להגיע לקהל והכל כדי ליצור אדווה קטנה של הייפ שתעניין את תשומת הלב הציבורית בדיוק לשלוש דקות וחצי,…

משחק הדמים, פאקו דה לוסיה, והמוזה.

http://www.youtube.com/watch?v=nlaCZ106b5w   נשים, נשיקות, ליטופים או כל דבר שמזכיר תשוקה לחיים, נאסר עלינו לראות בטלויזיה של הישיבה-פנימיה צבאית. אבל משחק דמים, ראשים מותזים ונהרות דם מוקז, יכולנו לראות כאוות נפשינו. עם זה אף פעם לא היתה בעיה, לא פלא שרצינו להיות רוצחים מלידה, חלום החיים היה לאמן שכירי חרב באפריקה אחרי הצבא. אבל המוזיקה, לא…

ריח סוכר - צילום : דויד פרץ

ריח סוכר

  הקול של האישה העיר אותי, אדוני, אדוני, אנחנו סוגרים, מצטערת, אדוני?! על רקע החשיכה שבין שלל פנסי החירום, מצאתי את עצמי מביט בה, מצחה הבהיק כאגם כסוף, פנים עדינות שהשמש צרבה, מכותרות בשער קשה, סמיך, סבוך ומפותל. אבל לא הספקתי לקחת את מה שבאתי לקנות,  וחלמתי עכשיו... אני מנסה להיזכר על מה חלמתי. איפה תקנה? היא…