חְבִּיבָּה מְסיכָּה, בסי סמית' וברכה צפירה – יתמות, אותנטיות ובלוז הזהות.

המוזיקה שהותירה מְסיכָּה היתה שילוב מרתק ומאוד מפתיע של מזרח ומערב. קשה לטעות בזהות המובחנת המתגלמת בשירה המסולסלת ומעוטרת שקולה נושא עימו ממאות שנות מסורת, אך גם קל לשמוע את המפגש שבין התרבות המגראבית, לתרבות האירופאית איטלקית וצרפתית שספגה בתוניסיה, המתבטאים בתפיסה המקצבית, בהטיה המאוד ייחודית של שירתה (הפרייזינג) המבקשת לתווך בו זמנית את הסינקופיות הצפון אפריקאית עם המקצב האירופאי המרובע, ובליווי הפסנתר הרומנטי ובקצב הסלוני של השירים.

תאונה עם המציאות – מעבר להרים ולגבעות

בלילה חורפי אחד, לפני הרבה מדי שנים בשביל שזה יהיה לגיטימי לספור או לספר, יצאתי מהסינמטק בירושלים, רגע אחרי שראיתי לראשונה את 'ראש מחק' של דיויד לינץ'. לפני, במשעול האבן מעל גיא בן הינום, הלכה דמות נשית קטנה ומכונסת במעילה השחור. שנינו פסענו בקצב אחיד, אך פסיעותיי היו גדולות משלה. לאט לאט נסגר הפער ביננו.…

גשם, הקשב לנשים

גשם, כך קראתי לה. למרות שנפגשנו בצבא, כבר אז לא הבנתי בנשים או בשנים, כמעט שום דבר. לילות רבים מדי לאחר מכן היא תלחש לי, שלא היה מה להבין פרט לאי ההבנה עצמה. אבל באותו בוקר הכל נראה בוצי, ומעורפל כמו יום הים הגועש שהמתין לנו, אחרי שמירת לילה מותשת מתשוקה לא ממוששת. המרחק קרב…

כלם מעשים בודדים – לזכרו של המשורר אורי ברנשטיין.

 הערב הלך המשורר אורי ברנשטיין לעולמו. אורי היה משורר נדיר ונהדר עוצמתי ובעל קול ייחודי. אבל הכרתי אותו תחילה כשלמדתי אצלו בתוכנית המאסטר לכתיבה יצירתית באוניברסיטת בן גוריון. אורי היה מורה נדיר שלמדתי ממנו רבות. הוא הכיר לי משוררים שאהב כפי שאף אחד אחר לא ידע לעשות. בזכותו כושפתי מייטס, הרגשתי את פנחס שדה, והבנתי…

מתכת כבדה – אבול מוגרד וצליל הזהות החשמלי

ולמה שלא ישתגעו הזקנים? שאל המשורר ייטס בעבר. זקנה היא בהחלט אחד הדברים שהעולם המודרני עוד לומד להתמודד עימה. איזו משמעות יש לזמן שבו בני אדם לא עובדים ולרוב מתנתקים מהרדיפה שלהם אחר הישגים בעולם הזה? אבול מוגרד (Abul Mogard) עבד כל חייו במפעל לעיבוד מתכת בבלגרד. הוא לא היה מוזיקאי. אך כשיצא לגמלאות, החל…

טרילוגיה אמריקאית – המלך המבול וטופלו מיסיסיפי

מוזר לחשוב שהסיפור של טופלו, מיסיסיפי מתחיל למעשה בספר בראשית: וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ; וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם, וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַתֵּבָה, וַתָּרָם, מֵעַל הָאָרֶץ.  יח וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, עַל-הָאָרֶץ; וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.  יט וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד--עַל-הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל-הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר-תַּחַת, כָּל-הַשָּׁמָיִם.  כ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ, הֶהָרִים.  כא וַיִּגְוַע כָּל-בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ…

אוכל דרכים: אבו שוקרי – שרונה מרקט ודיקטטורת החומוס הפוטוגני

מנת חומוס משולשת אבו שוקרי בשרונה מרקט בואו נודה על האמת, פעם בכמה זמן כולנו נופלים למלכודות תיירים. ובישראל המלכודת הכי מוצלחת היא ככל הנראה שרונה מרקט. עד לפני כמה חודשים שכנו בפינת הכניסה הראשונה אנשי אבו חסאן (עלי קארוון) מיפו, שזה היה כמו יפו אבל הרבה פחות טעים, ועדיין סוגשל, בערך -  טעים. היום…

לבבות ועצמות: קארי פישר, פול סיימון ומותה של הנסיכה ליאה

מלחמת הכוכבים ב 1978 הייתי בן שמונה. חיינו בפנמה סיטי וכל יום ראשון כשלא היה בית ספר, אבי ואני היינו הולכים לקולנוע. לא ברור לי למה, אבל הקולנוע של יום ראשון בבוקר הקרין תמיד סרטים מוזרים להפליא. סרטי מדע בדיוני משוחקים רע, סרטים על רקדני דיסקו שעושים תחרות על סקטים, סרטי מלחמה עתיקים, סרטים של…