דואט לגיטרללה ואגם, מוזיקה מאגם מרגיס, ליטא 2017.

ליטא היתה המדינה האחרונה באירופה, לקבל עליה את המונותאיזם. למרות כל הכנסיות היפות, אני לא בטוח לגמרי שהליטאים, אכן קיבלו עליהם את עול השילוש הקדוש שהוא אחד וכו'. שרידי הפגאניות פה נמצאים בכל מקום, והליטאים אף מתגאים בהם. כמה ימים לצד אגם שקט ומהפנט גרמו לי להבין את משיכת הפגאניות לעומקה ולרוחבה. האל שבשמיים נותר…

בקרוב נמצא ומחיאות כפיים- סיה, גבריאל בלחסן והאמן הממאן להתמיין באור הזרקורים.

לא ידעתי מי זו סיה, אבל יום אחד בנסיעת ערב, התגנב לו שברון הלב הזה ברדיו. זה היה כל כך חזק שלא יכולתי לנהוג. עצרתי, הקשבתי ודמעתי. זה לא קורה הרבה כמו שהייתי רוצה להאמין, שאני מרגיש דברים בעוצמה הראויה להם, כולנו ממוסכים אבל דרך כל המסגרת המופקת לעילה ולעילה, השיר הזה הכיל משהו שבעט…

באר שבעי, ״אותנטי״

ערוץ הכנסת באו לדבר איתי על באר שבע והחיים בדרום.  ״יאללה תעלו, בואו אלי הביתה יש מים קרים... יש מזגן...״-״אבל אנחנו רוצים לצלם בחוץ, משהו אותנטי...״ אמרו האנשים הנחמדים מהערוץ.ובראשי חלפה המחשבה: חברים יקרים וחמים במיוחד, אין בכל באר שבע כולה, כולל באר אברהם, משהו יותר אותנטי, ממזגן שמקרר.

פירמידות העונג של ציון ובושם הפלא האפל

  "מרחוק זהב קורא לי, מקרוב פלסטיק מקומט" כתב גבריאל בלחסן, וקלע בדיוק רב אל החיפוש הממכר עד כדי זיוף אחר האותנטי במקומות שכוחי אל. יש משהו מאוד נאיבי וקולניאליסטי במחשבה שאי שם בקצה השמים ובסוף המדבר, מסתתרת איזו קהילה שהמודרניות לא הצליחה להכחיד כליל, והם מצליחים לשמר משהו מהפעם של פעם, איפה שהזמן עמד…

שוב כרגיל – קשישטוף שטירן, ונדטה אלקטרונית והקשר בין שכול ומחול.

לפני כשנתיים בערך, גיליתי את המוזיקה של קשיש(טוף) שטרן, דרך הפקתו המעולה של ‏כפיר שתיוי‏ (‏‎Kfir Shtivi‎‏) חברי האהוב. פרסמתי פה בפייסבוק, השמעתי בתוכנית הקצריפריה, ובתוכניות רדיו שבהם התארחתי, וזה עורר מעט עניין באחד היוצרים הייחודיים ביותר שפעלו כאן ולא זכו לשמץ של הכרה. אמש שלח לי Roy Troy Hareven לשמוע את הקישור המצורף מהפרויקט…

צילום המדבר בשדה בוקר.

משהו על הדרך – עולם לא מושלם.

יש גם ימים כאלו, מהלומות ומהמורות ברצף בלתי הגיוני או הגון, גדרות מתעלקות הדרכים מתעקלות ומחסומים נערמים מכל עבר, והאופק הולך ומתרחק כשהספק שמאמיר ומכרסם בך, להמשיך? וכמה עוד אוכל למשוך? ולאן? וזה משנה משהו? ואולי.. ואולי... ואולי... בסוף אחד השירים הפלאיים שנכתבו אי פעם - "עריקת חיות הקרקס", סיכם ייטס את המסע אל שאול…

הדג האנלוגי שלא רצה להיות דיגטלי – ז'אן מישל ז'אר, הופעה במצדה

לפני הרבה שנים לקחה אותי מערכת החינוך הישראלית והשביעה אותי ששנית "מצדה לא תיפול", בסדר בסדר מלמלתי, אבל תפול לאן? ולידי מי? הסתכלתי סביב, ים המוות הדליח בשקט ממול, והתחלתי לתהות מה הפריע לשליטי אימפריית רומא שכמה משוגעים המתבצרים על הר בקצה העולם, מטר וחצי מסדום. הו זו נקודה אסטרטגית ענו לי, זה שולט על…

אלן הולדסוורת' והתו האחרון – כמה מילים לזכרו של ענק עדין.

האחיין שלי תואם, בן 11, הופך להיות גיטריסט מצוין בימים אלו, לפני שבוע הוא שאל אותי אם אני חולם על גיטרות. ואם כן על מה אני חולם? סיפרתי לו על ההפרעה הנדירה בשינה שמקשה עלי לחלום, אבל השאלה עוררה את הזכרונות העתיקים ומבעד קרעי הזמן החל לחזור אלי חלום שהיו בו גם צלילי גיטרה. הלכתי…