מות עד העצם, לזכר טל קרסניצקי

לפעמים השבוע חולף בין רגע, לפעמים היום נמשך לנצח, השבוע היו לי כמה ימים בהם התנועעתי על פני הארץ כאילו היתה ים סוער, והחיים הם רק כפיס עץ על פני המים, לרגע נצנצה השמש, ובמשנהו נפלתי אל המצולות.כל מיני מהלומות נפלו עלי בשבועות האחרונים, אך הכל התגמד נוכח הידיעה שחברי טל קרסניצקי, נפטר בדמי ימיו.…

צילום המדבר בשדה בוקר.

משהו על הדרך – עולם לא מושלם.

יש גם ימים כאלו, מהלומות ומהמורות ברצף בלתי הגיוני או הגון, גדרות מתעלקות הדרכים מתעקלות ומחסומים נערמים מכל עבר, והאופק הולך ומתרחק כשהספק שמאמיר ומכרסם בך, להמשיך? וכמה עוד אוכל למשוך? ולאן? וזה משנה משהו? ואולי.. ואולי... ואולי... בסוף אחד השירים הפלאיים שנכתבו אי פעם - "עריקת חיות הקרקס", סיכם ייטס את המסע אל שאול…