בקרוב נמצא ומחיאות כפיים- סיה, גבריאל בלחסן והאמן הממאן להתמיין באור הזרקורים.

לא ידעתי מי זו סיה, אבל יום אחד בנסיעת ערב, התגנב לו שברון הלב הזה ברדיו. זה היה כל כך חזק שלא יכולתי לנהוג. עצרתי, הקשבתי ודמעתי. זה לא קורה הרבה כמו שהייתי רוצה להאמין, שאני מרגיש דברים בעוצמה הראויה להם, כולנו ממוסכים אבל דרך כל המסגרת המופקת לעילה ולעילה, השיר הזה הכיל משהו שבעט…

הזמן הורס הכל – ליידי אנד בירד

הזמן הורס הכול. אבל אי שם עמוק בלב יש מקום שבו הזמן לא נוגע, עולם אינסופי של קרני שמש עצלות, חברים דמיוניים, ציפורים שמדברות ואלפי צלילים חבויים שהסתתרו מתחת למשקל השנים. למעשה הדבר התמים האחרון שנשאר להאחז בו כמדד לאושר מושלם ובר השגה בעולמנו הם אותם זיכרונות מהילדות. אווריריים וחמקניים כצמר גפן מתוק.  ובעודנו פוסעים במסדרונות…

אי אפשר לחבק זכרונות – עשור למותה של מיכל ניב

איך שלא מסתכלים על זה, עשר שנים זה הרבה. העולם ממשיך להסתחרר כמו קרוסלה שיצאה משליטה ואנחנו רוכבים על סוסי העץ הצבעוניים, דוהרים קדימה במעגל האינסופי אל אותו מקום שבו היינו אך לפני כמה דקות, משתנים כל הזמן ובבכל זאת ממאנים לקבל שאנחנו אחרים. תיירים בכפיה בממלכת הזמן האוזל, גרגירי חול קלושים, נופלים בין עולמות הזכוכית המעורפלת, עומדים לרגע, מנסים לחיות את את הרגע, ובעודנו מנסים,…

הקלאסיקייה # 1 : לאונרד כהן – עור חדש לטקסים הישנים -1974

לפני חודש התבוננתי בספריית הדיסקים שלי ותהיתי כמה זמן יקח לי לשמוע את כל הדיסקים שיש בה מתחילתם ועד סופם. חישוב מהיר העלה שאם אקשיב למוזיקה 12 שעות ביממה, חמישה ימים בשבוע אני אוכל לצלוח את המשימה תוך כמעט שנה (45 שבועות ליתר דיוק). שזה המון זמן.  אם כך הרהרתי לעצמי מה משמעותה של ספריה שכזו?…